אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן שפט

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן שפט

סימן שפח

סמ"ע ס"ק ב' דילפי' כו'. כ"כ רש"י בחומש. ותמה עליו הרא"מ שהוא נגד ש"ס ב"ק נ"ד ע"ב דיליף מבעליו. ותירץ דהוי ילפינן מכלל ופרט ואין הגז"ש יכולה לבטל הכלל ופרט לכך גלי הקרא דבעליו ותו ילפי' גז"ש דשור שור. וכ"כ התוס' שם ד"ה הוא עי' מהרש"א שם. והדרישה כתב טעם דנפשיה מ"ט לא ילפי' בבור שור שור משבת ולא הביא מש"כ התו' בזה. ומקור נאמן לדברי הטור מביא רבינו הגר"א מהתוספתא פ"ו ע"ש. והנה הפנ"י עמד שם במתני' מ"ט לא חשיב גם נגיחת קרן ותמוה שלא ראה בתוספתא שחשיב גם נגיחת קרן. ומש"כ הב"ח דרבינו סמך על המכילתא דחוק מאוד דהיא נגד סוגית הבבלי. וגם בירושלמי יליף בור מונפל שמה שור או חמור ע"ש במאה"פ והמחוור כרבינו הגר"א. ועיי' יש"ש וחו"ת ומש"כ בזה הפמ"א בתי' ב"ק ר"פ כיצד:

סעי' ח'. לפיכך אם הזיקו כו'. בטור הוסיף אפי' בהמה גדולה מהם. ונדחק הב"ח בכונתו. וגם צריך טעם על השמטת השו"ע זה. ונ"ל דבש"מ הק' לדעת הר"י מאי חילוק יש ביניהם לשאר בהמות במידי דאורחיי' הוי שן ורגל ובמידי דלאו אורחיי' הוי קרן ומאי קמ"ל. ותירץ הרא"ש דאשמעינן שהן מועדין להרוג כל בהמות ואפי' גדולות מהם. וזה שהוסיף הטור בדעת הר"י שמביא אח"כ. אבל השו"ע שלא כתב דעת הר"י א"ש שלא הזכיר זה בדעת הרמב"ם ונכון:

סעי' י' בהגה. אבל נכנס ברשות כגון פועלים כו'. כפסק הרא"ש בזמה"ז. והנה ברא"ש לא הזכיר כלל מהא דקרי אבבא ואמר הן ומחלוקתם ועיי' מפ'. ועוד תמה הב"י על הטור שפסק בזה כאחרים והא תניא כחכמים דקום אדוכתא משמע. וגם בפירושא דש"ס נדחק הלח"מ פ"י מנז"מ למה הוצרך לזה כלל ע"ש. והנראה דלהגירסא שבתוס' דשכיח בשוקא ל"צ באמת להך דקרי אבבא ואמר אין ופליגי בשכיח ולא שכיח אי יש להם רשות לתובעו בביתו וסברי בזה האחרים כיון דלא שכיח בכל פעם בשוקא יש להם רשות לתובעו בביתו ולא גרסי כלל וקרי אבבא כו'. אבל להגורסים דשכיח במתא וכמו שפי' התוס' דהיינו אם אינו הולך לדרכו והולכים הפועלים לחקור אם ישנו בביתו ולא הלך לדרכו. ובזה יתבעו אח"כ בשוקא וקרי אבבא ואמר הן ובזה פליגי והרא"ש גריס דשכיח בשוקא [ומש"כ הב"י דגרים במתא תמוה דהמעיין יראה שמפרש במתא כמו דשכיח בשוקא] ולכך לא הביא האוקימתא דקרי אבבא דלא הוצרך לזה. והרמב"ם היה גורס במתא וכפי' התוס' לכך הביא אוקימתא זו. והנה תלמידי הר"פ בש"מ כתבו לפרש דה"ק בגברא דשכיח ולא שכיח א"נ דשכיח בשוקא וקרי אבבא ואמר הן ומייתי מברייתא דלכה"פ מיירי בשכיח בשוקא. ואולי זה היה גירסת הרמב"ם ופסק כאופן הב' ולכך השמיט האוקימתא דשכיח ולא שכיח. שוב לאח"ז ראיתי בב"ח שהעיר זה מדעת עצמו ע"ש:

סעיף כ'. אפי' שזאת שינתה כו'.

והק' התוס' ד' כ"ז מ"ט לא נימא דהו"ל לעיוני כבשור פקח. וחילק הרש"ל ביש"ש דגבי בהמה י"ל איפכא דדרכה לעיוני שלא תוזק אבל אין לה דעת ליזהר מלהזיק. וכבר הקדימו בחילוק זה הר"ם בש"מ שם. ועיי' הג' חש"ש בשם רבותיו שהק' הא קיי"ל דאיש בור ולא שור בור והכא השור חפר את הבור דהיינו הרביצה ע"ש ועיי' רש"י מ"ח ע"א ד"ה ונטנפו כליו ולק"מ ועוד י"ל:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה