בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שעא
ש"ך ס"ק ב'. ובהג"מ כו' כו'. זה מכבר כתבתי מה שנ"ל בדברי הירושלמי ונדפס בשמי בהג' טהרת השולחן אור"ח שחיבר חותני זצ"ל וז"ל שם. ובתוס' ל' ד"ה וקרקע הביאו ירושלמי פ"ז דכלאים דמשמע דיש יאוש לקרקע ופירשו פירוש אחר ע"ש ופירושם דחוק מאוד דפריך הירושלמי בפשיטות וכי יש יאוש לקרקע דלפירושם פריך לאסור אפי' מדרבנן ומאי פריך וכי יש כו' כיון דמדאורייתא אינה נגזלת ורק גבי כלאים חומרא היא. ונ"ל לפרש עפ"י מש"כ האחרונים לחלק בין ניחותא דבעלים דבעינן בתרומה לניחותא דבעלים לענין הא דאין אדם אוסר דשא"ש דבתרומה בעינן בעלים ממש או בשליחותן אבל לענין אא"א דשא"ש בעינן רק שלא יעכבו הבעלים וכל דניחא להו יכול אחר לאסור אף שאינו בדין שליחות כיון דידעינן שהבעלים אינם מעכבים יכול אחר לאסור ועיי' מזה בארוכה בשו"ת עונג יו"ט סי' צ"ג ק"ט. והנה הכפ"ת שם כתב וז"ל וק"ק כיון דיאוש לא מהני לקרקע כי נשתקע שם בעלים מאי הוי. י"ל דמן הדין היה לנו לומר דיש יאוש לקרקע אלא דהכתוב לימד לנו דקרקע אינה נגזלת ואין יאוש לקרקע ואפי' שאומר בפיו שמתייאש אנן סהדי דאין מתיאש לגמרי כיון דנקרא שמו עליה אבל כשנשתקע שם בעלים ממנה זה מוכח דנתיאש לגמרי ועשאה הפקר דאע"ג דהוא אומר בפיו דלא נתיאש לגמרי והפקירה ונעשה כצוח על ספינתו שאבדה בים וכ"כ הרא"ש בפי' המשנה כלאים. ומעתה י"ל דכן כונת הירושלמי "ויש קרקע נגזלת" לא פריך אנתיאשו ולא נשתקעו דהיא רק חומרא דרבנן אלא אנשתקעו דאסור מד"ת פריך דנשמע מינה דאע"ג דקיי"ל בכ"מ דאין קרקע נגזלת עכ"ז יש קרקע שנגזלת דאם נשתקע שם בעלים ממנה. ושני רבי בא לא אעפ"י שאין קרקע נגזלת יש יאוש לקרקע הכונה לחלק כמש"כ דאין ראיה מכאן אדעלמא דהכא אע"ג דהקרקע עומדת עדיין בחזקת בעלים הראשונים ואינה קנויה לגזלן רק כיון שנשתקע שם בעלים ממנה ואנן סהדי דאיאש מינה יכול האנס לאוסרה כיון דאין לה בעלים המעכבים. וז"ש אעפ"י שאין קרקע נגזלת ר"ל להיות קנויה לגזלן יש יאוש לקרקע וגבי כלאים מועיל היאוש לאוסרה אבל לא לדעלמא. ובזה מיושב קושית הכפ"ת שם על הרמב"ם שלא חילק בדיני ממונות בין נשתקע לשלא נשתקע. ולמש"כ רק גבי כלאים מועיל נשתקע וכן פסק הרמב"ם שם אבל לא בד"מ. ומש"כ הכפ"ת להוכיח דש"ס דילן לא ס"ל כהירושלמי מר"ה שם דאמר לא תגזזו אתון כו' ואי מהני נשתקע ביאוש וקני ליה גזלן אמאי לא יגזזו הרי נשתקע שם בעלים דהא אינם יודעים אם אותה קרקע גזול מישראל. לענ"ד אין זה קרוי נשתקע מה שאחד או שנים אינם יודעים והיאך יגזזו אולי השכנים יודעים שם בעליה הראשונים:
סעיף ג'.
גזל שדה כו'. עיי' מה שכתבתי בזה לעיל סי' קכ"ח סעיף ב' ולק' סי' שפ"ו ע"ש: