בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שע
סעיף ה'. עני המנקף בראש הזית כו'. מה דנקט דוקא זית וכן מש"כ של שכחה דוקא עיי' מש"כ בזה הגר"א בשנ"א פאה פ"ז מ"ב ובהג' רש"ש שם ועיי' הג' רש"ש גיטין ס"א ר"ל דדוקא במתנות כהונה תקנו כן מפני ד"ש ולא בהפקר. והנה הערוך השולחן כתב בזית של הפקר ול"י מנ"ל. אבל באמת משמע כן מדכפל המחבר הדין כאן ובסי' רע"ג סעי' ט"ו ועיי' באה"ג אבל שם מיירי בדיני הפקר ע"כ כתב שם אילן אלא דאף בהפקר הדין כן ודברי המגיה בשנ"א שכתב דוקא זית צ"ע מנ"ל:
סעיף ו'. אם באו לרשותו כו'. בטור מובא דברי הרמב"ם נאמנת אשה כו'. וברש"י כתב דהבעלים מרדפין קודם אמירת הקטן. והק' היש"ש והת"ת ל"ל בעלים מרדפין כיון דקטנים נאמנים כאן במסל"ת ואין הספרים האלו כעת בידי. וי"ל למש"כ הרמ"ה בש"מ במתני' דאע"ג דאינו מסהיד דפלניא הוא כיון דמסהיד דנפקא מרשותיה מוקמי' ליה בחזקתיה ולהכי בעינן מרדפין דמוכת דשלו הוא כיון דלא מסהדי דפלניא הוא. ובס' מראות הצובאות הק' מדוע לא פירש רש"י דהקטנים אומרים על הכל דהם אומרים דהבעלים היו מרדפין אחריהם. ולמש"כ הפנ"י לארץ קושית הת"ת הנ"ל משום דבמתני' משמע דקטן לחודיה בלא אחר עמו נאמן ולכן בעינן רגלים לדבר מיושב ג"כ קושיא זו. ועיי' קצוה"ח בשם הרשב"א ביאור בירושלמי וצע"ג דבירושלמי כתובות פ"ב מבואר להדיא דהך ובפורח לא קאי אקטן אלא אנחיל ובעיטור אות ק' מביא הירושלמי בגירסא אחרת בד"א בפורחין:
אבל בשוכין לא וביאר הבר"י דר"ל ביונות פורחין ממקום למקום דהוי רק קנין דרבנן אבל בשוכין ר"ל בקטנות שיושבין על השוק ואינם זזים ממקומם קני להו מדאורייתא ואין קטן ואשה נאמנים בזה: