בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שסט
סעיף א'. ואסור לסעדו על שינויו. הנה לעיל סי' ל"ד סעי' ז' בהגה כתב החולק עם הגנב אינו נפסל והוא מהריב"ש. ותמה בתומים מ"ש מכופר בפקדון דפסול לעדות ותירץ הקצוה"ח דאף דפסקינן רצה מזה גובה ורמ"ג עכ"ז שני לאו שמיה גזלן אלא דין מזיק עליו ע"ש ותמוה דמכל דברי הראשונים מובא בש"מ שם מבואר דשני ג"כ קרוי גזלן וכן משמע מרש"י ב"ק שם שכתב דזה שאכלו נעשה כגוזלו מבעליו וכן כתב ד' קט"ו ד"ה בדר"ח והאי נמי אע"ג דיהיב דמי לגנב לגבי האי מיהא גזלן הוא. ואולי י"ל דכופר בפקדון אין לו במה לאישתמיט והכא דרמ"ג ורמ"ג יש לו לאישתמוטי דיגבה מהא'. כעת מצאתי בזה פילפול ארוך בשומ"ש מ"ק ח"ב סי' ק"א ובתנינא ת"ב סי' צ"ד ע"ש:
סעיף ה'. נטלו מוכסין כסותו כו'. וחקר הנתי' אי רשאי לכתחילה דהוי כסועדו על שינויו ע"ש. ומבואר הדבר בחי' רשב"א ע"ש שדעתו נוטה דבזה דהוי כמציל מידם שרי נמי לכתחילה:
סעיף ו' בהגה. דהוי כגוזל מן הגזלן, עיי' קצוה"ח שהק' מיור"ד סי' רל"ב לפי' הרא"ש שם וכן הק' באב"מ סי' כ"ח ס"ק ג'. אבל כונת הרא"ש הוא כמ"ש שם בנמוק"י לפירוש זה שמינהו המלך בלא קיצבה אלא שיטול מכס הראוי ולכך הוי כמו גזל דהואיל שגם המלך לא נתן קצבה. אבל כשהמלך נתן לו בקצבה והוא נוטל יותר מהקצוב י"ל דבהקציב הוי גזל ואינו רשאי לישבע:
סמ"ע ס"ק י"א. ומזה יש ללמוד כו'. עיי' לח"מ ודבריו יותר נכונים ועיי' מש"כ בזה בסי' קכ"ח בש"ך ס"ק י"ח. והנה בש"ס אמר רבא הני דדיירי דרי בתוך התחום אסור ליקח מהם כו' והפוס' השמיטו וצריך טעם וי"ל דבאמת על פירש"י קשה דמפרש אבהמות דהא הרוב משלהם הוא ובכה"ג אפי' בגזלן מותר ליקח דאפי' מיעוט שלו ומצאתי ברשב"א שהק' כן לרש"י ופי' בשם הראב"ד דקאי אזבל וכן פירש המאירי בשמ"ק אבל הרמ"ה מסכים לרש"י וי"ל דכן פירשו גם הפוס' ולמסקנת הש"ס לעיל דאפי' מיעוט שלו מותר ליתא לדינא דרבא וי"ל:
סעיף י"א בהגה. מכר השטר לישראל כו'. דין זה תמוה מאוד ונסתר מכמה מקומות בשו"ע ועיי' מש"כ בזה בשו"ת בית שלמה חחו"מ סי' קכ"ט בארוכה.
ומה שהק' הנתי' על תשו' מהרמ"ל בש"ך עיי' תומים סי' ס"ו סעיף כ"ה ובש"ך סי' קכ"ח סעי"ק ב' בזה וי"ל: