בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שנה
סעיף א'. הגונב כו'. והוא כר"י בגמ'. והק' הרמב"ן דהא ברבים פליגי על ר"י לא קיי"ל הלכה כר"י והכא רב ושמואל פליגי על ר"י אבל הרשב"א כתב בחי' ב"ק דקיי"ל הלכה כר"י לגבי רב ושמואל והחיד"א בס' יעיר אוזן מיישב הכלל בזה דאין הלכה כר"י לגבי רבים רק היכא דהרבים שוים בטעמם ולא היכא דאינם שוים והכא גם רב ושמואל אינם שוים בטעמם. והנה המלמ"ל פ"ד מגניבה אחר שביאר כל המחלוקת שבש"ס חקר לר"ח בדבר שאין בו רוח חיים בשלא לדעת אי בעי מנין או אפי' בלא מנין פטור וכסברת ר"י דאמר של"מ אפי' מנין אינו צריך. וכבר חקר בזה הרשב"א וכתב די"ל דגם ר"ח ס"ל כר"י ולא פליג אלא בבע"ת ע"ש. ומש"כ המחבר ואם לא ידעו הבעלים כו' כשהחזירם למקומם כו'. היינו דוקא כשהחזירה למקום שיוכל הבעלים לראות כמ"ש באבידה ר"פ הכונס עיי' חי' רשב"א:
סמ"ע ס"ק ד'. בב"י יש מי שכתב כו'. כ"כ הרשב"א. והמאירי מביא דיעות החולקים אבל בירושלמי משמע להדיא כדיעה זו ועיי' מראה"פ בירושלמי: