בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שנא
ש"ך צ"ע מנ"ל הא כו' אבל הכא כו'. דבריו צע"ג דהוא נגד פסק הרמב"ם רפ"ג מגניבה. ומש"כ בקצוה"ח ראיה מעירכין ז' תמוה שלא ראה שכ"כ הה"מ מקור דברי הרמב"ם משם וגם הרשב"א ב"ק כ"ב ע"ב כתב כן והוכיח מעירכין ז' והה"מ לא הביאו ובתוספתא ב"ק פ"ט מפורש כהרמב"ם דאיתא שם זה כלל כל שחלה עליו מיתה ואח"כ תשלומין תשלומין ואח"כ מיחה חייב. וגם נ"ל ראיה לזה מירושלמי כתובות פ"ג מובא שם ברשב"א החוסם פי פרה לוקה כו' ברם הכא מכיון שחוסם נתחייב מכות מכאן והילך בתשלומין התיב ר"ז הרי המצית גדישו של חבירו בשבת על שבולת ראשונה נתחייב מיתה כו' הרי להדיא דחיוב מיתה מקודם חייב. ראה זה מצאתי גם תנא דמסייע להש"ך דבש"מ ב"ק ל"ד ע"ב במתני' כתב בשם הר"ם דאפי' נתחייב מיחה מקודם ג"כ פטור מממון. ולכאורה י"ל דהש"ך לא כתב כן רק במחויב מיתה מהמעשה הזה כמו מחתרת ושם בעירכין חייב מיחה מעבירה אחרת ובזה מסתברא כן דאל"כ מחויב מיתה יפטור מכל נזקין וכמ"ש הרשב"א בחי' ב"ק כ"ב. והא דפריך בכתובות ל"א אי דאפקי' קו' ולישני דנטל אח"כ לביתו וכבר נתחייב משום שבת צ"ל דק"ל לישנא דבריייתא דאמר שהרי איסור שבת וגניבה באים כאחד וכ"כ השעהמ"ל פ"ד מגניבה. והקצוה"ח הק' בשבח צ"א בנסכא דהא קני מטעם ידו. הנה בחי' הר"ן שם כתב בשם הרא"ה דזה דלא כאוקימתא בכתובות דאוקמי בשצירף ידו למטה מג' דלההיא ל"ש טעמא דאגד כלי כלל ואיסור שבת ואיסור גניבה באים כאחד וזה דלא כפירש"י. והרשב"א שם מיישב פרש"י וכתב דמהא שמעי' דבכליו של מוכר היכא דלא משתקיל ליה לא קני אפי' בהגבהה. וא"כ החסרון הוא מצד כליו של מוכר דלא קני מטעם ידו. ומש"כ הקצוה"ח עפי"ז ליישב קושית התוס' שם על רש"י וכתב דלר"א לא פריך. תמוה דרש"י שם ד"ה שהרי ובד"ה דרך פירש דלר"א נמי פריך ועיי' שעהמ"ל פ"ד מגניבה ובישועי"ק חי' חו"מ סי' שנ"א מזה: ומש"כ הנתי' כאן דדוקא ביאוש בעינן ריצוי הגזלן אבל בשינוי קונה אף בע"כ הנה המחנ"א בחי' להרמב"ם פ"ב מגזילה הל' ט"ו על מש"כ הרמב"ם דאם רצו הבעלים השברים נוטלין והק' המ"מ יקנה הגזלן בשינוי ותירץ המחנ"א דבנשבר מסתמא אין רוצה לקנותו ולא כהנתי'. ולכאורה קצת ראיה להמחנ"א דבזה יתורץ קושית הג' רש"ש ב"ק ע"ח [מובא לקמן] דבקטיפה ליקני מטעם שנוי. ולהמחנ"א י"ל כגון דאינו רוצה לקנותו בשינוי. אבל מכל המפ' שתירצו קושית הה"מ באו"א עיי' סמ"ע ובהגר"א לק' סי' שנ"ד משמע דלא ס"ל כהמחנ"א. ועיי' מעילה כ' ע"א משמע כהנתי':