אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן שמט

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן שמט

סימן שמח

סעיף א'. שגנבו כו'. עיי' קצוה"ח מש"כ בשם הירושלמי. אולי י"ל הפי' באינו מבוצר ר"ל שאין לו מעקה סביב ועלולה ליפול והוי אבידה מדעת לדעת הרמב"ם סי' רס"א ולכך לא כתב זה הרמב"ם ולהטור שם א"צ לכותבה דנדחה מכמה סוגיות בש"ס דילן דלא הוי הפקר כמ"ש שם המפ'. ולפי"ז גם רשות גנב דמרבינן גגו דוקא מבוצר להירושלמי ולהרמב"ם. אך לפי' התוס' ב"ק ס"ה ע"א דמיירי בהכישה כה"ג נמי חייב ול"ד למש"כ ש"ך סי' שצ"ו ס"ק א' דהכא לא גרע מזרק מטבע לים דחייב בהגביה ב"ק צ"ת ועיי' הג' רש"ש בדברי התוס' שם וצ"ע. והפ"מ פירש בירושלמי דלא כהקצוה"ח דמפרש על הגנב אלא אקניית השומר להכפל ע"ש:

סעיף ב' צריך לישבע כו'. עיי' קצוה"ח מה שהק' ע"ז וכבר הק' כן הב"ח כאן ומש"כ הב"ח דמיירי בהודיעה לו קשה דא"כ חייב גם באונסין וכמ"ש הקצוה"ח:

פת"ש ס"ק ב'. הרי להדיא דדוקא היכי שנאבד כו'. בכה"ג הא גם בגדול פטור כמ"ש בפת"ש לעיל סי' שמ"ח ס"ק ז' בשם הח"ס דהוי מחתרת. ואולי בקטן ל"ש פטור דמחתרת. והגר"א משכיל לאיתן בחי' להרמב"ם מביא ראיה דמחויב לצי"ש מיאשי' דאמרו פ"ה דשבת שהחזיר מה שדן מבן שמנה. ואין ראיה למ"ש בס"ת דממדת חסידות צריך להחזיר וכ"מ שם דלצי"ש הא כו"ע חייבים ומאי חידוש דיאשי'. והנה הט"ז כאן כתב מדברי רש"י ב"ק צ"ח ועמד בזה בהג' אשרי ב"ק פ' החובל ובש"מ בשם ר"י פירש שבא מעשה כה"ג לפני ר"א ורצה לפטור את השורף ואכפיה רפרם שהיה קשיש ממנו לר"א שהיה בחור לחייב השורף וכפרש"י בכתובות כמ"ש הט"ז. וראיתי למי שמגיה בדברי רש"י וכצ"ל ואכפיה רפרם לר"א שפטר לאחד ששרף שטר חבירו בילדותו פי' שר"א בילדותו פטר להשורף וא"ש בילדותו ול"א בקטנותו וצ"ע בש"ס ב"ק קי"ב דפריך וקטנים מי מחייבי כו' הא נ"מ שפיר לכשיגדיל שוב לאח"ז ראיתי במלמ"ל פ"ד דמלוה מביא הג' אשרי הנ"ל והעיר מב"ק ושם פירש ג"כ דברי רש"י כמש"כ. ועיי' רדב"ז חלק ד' סי' שי"ד מש"כ בזה. ועיי' עוד בתוי"ט פ"ז מ"ג דתרומות מש"כ בסתירת דברי הרע"ב בזה ובשו"ת מהרא"י חו"מ סי' ס"ט חילק בין מידי דכפרה כמו חומש דודאי חייב לכשיגדיל ובין מידי דממון:

סעיף ד'. אין בעליו חייב לשלם. בנוב"ת חחו"מ סי' ז' כתב דאין זה מדינא אלא מצד התקנה. ול"מ כן ברמב"ם פ"א מגניבה הל' ט' שכתב מפני שיש בהם דעת וא"י לשומרם משמע דמדינא פטור והטעם דשמא יקניטנו אינו אלא לתת טעם דלא נימא עבד מורא רבו עליו ויכול לשומרם. והנו"ב כתב דלפי"ז בעבד שהרג דל"ש ה"ט חייב האדון בדמי הנהרג ול"מ כן מרמב"ם ועיי' מש"כ בדין זה לק' סי' תכ"ד סעי' ט':

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה