בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן שיג
סעיף ב'. אעפ"י שהוא שכורה ביד אחרים. הלח"מ פ"ו משכירות הק' להרמב"ם מקושית הש"ס אי בחצר דאגירא לשוכר ותורא דשוכר אמאי של בעה"ב הא כיון דגללים אפקורי מפקיר להו והחצר הוי של משכיר לכך קני ליה. ותירץ דאין השוכר מפקיר הגללים. וכן כתב הריטב"א דהשוכר אינו מפקיר. ומה שהק' לרבינו מר"א דאמר ז"א המשכיר החצר לא השכיר הרפת שבה ואמאי אעפ"י שהוא שכור ביד אחרים הוי של משכיר. י"ל דיפרש כפירוש הר"י בש"מ דלאו לענין זבלים קאמר אלא דינא לעצמו דהמשכיר בית סתם לא השכיר הרפת וכן פסק שם הרמב"ם הל' ב'. ותמיה ראיתי בש"מ שכתב בשם רס"ג דכל זאת אומרת הלכה היא ותמיה על הרמב"ם שלא הביאה. ולפנינו מובא ברמב"ם. והנה הגאון בית מאיר מובא דבריו בתשו' רע"א סי' קל"ג כתב לדחות ראיית הש"ך מתוס' ב"מ ופירש דרק משום אינו משומר מהשוכר הוא ולא משום ששכר החצר אלא משום דריסת רגלו ופירש כן כונת התוס' גיטין וכן העיר הגר"א כאן. ולענ"ד מדברי התוס' גיטין בתירוץ הב' משום דשליח של המשכיר הוא ודאי לשיטת הרמב"ם הוא דבעת שהשכירו עשאו שלית לשמור דל"ש לומר כן בחצר שלא השכירו רק ממילא יש לו עליו דריסת הרגל ואף דהש"ך לא הביא רק התירוץ הא' שבב"מ נ"ל כונת הש"ך דזה ודאי דבשביל דריסת הרגל שיש להשוכר אינו מבטל שמירת השוכר וכ"כ סברא זו בתוס' שאנץ בש"מ ליישב בזה קושית התוס'. וע"כ צ"ל דכונת התוס' להק' רק על השכירו וכונת התוס' בגיטין שכתבו דאינו משומר מהשוכר כונתם ג"כ לדהכא שהשוכר משתמש בחצר והב"מ המשיך כונת התוס' ב"מ לדבריהם בגיטין וצ"ע. ומה שהק' בהשמטת הרמב"ם דין דקולט מן האויר המובא בש"ס עיי' לח"מ פ"ד ממעה"ק הל' ט' מ"ש בזה. ומה שהשמיט הברייתא דיצא לו שם מציאה בעיר. י"ל לפמש"כ ר"ת לפרש מובא בש"מ דבדילי מאימת השלטון י"ל דל"ש זה אלא בימיהם. ואולי ברייתא זו נדחית מהלכה דבעי אמר בחצר המשתמרת והרא"ש דמביא זה הוא לשיטתו דמפרש לה באינה משתמרת לגמרי ולכן בעינן אמר. והנה המהרי"ט סי' ס"ה כתב דהמוחזק י"ל קי"ל כהרמב"ם ותמה עליו בכנה"ג שהר"מ ז"ל יחיד בדבר ההוא ואין לומר קי"ל כיחיד. ובגט מקושר מיישבו והביא ראיה שגם דעת ר"ת כהרמב"ם. ותמיהני דלא הביא מש"כ הש"ך כאן מהרבה פוס' כהרמב"ם. ומש"כ הש"ך לדחות דברי הב"ח שכתב דשכירות קניא מ"מ מדרבנן. הנה הב"ח בתשו' מכריח דעתו זה מכמה מקומות ועיי' אחרונים באור"ח סי' רמ"ו: סמ"ע סוס"ק א'. ונראה דהרמב"ם כו'. י"ל קצת ראיה לזה מעורבין כ"ו וס"ת דמפרש טעמא דר"א דבית בלא חצר לא דיירי אינשי. ואף דלק' ס"ט מפרש טעמא דרבנן דדיירי בבית לחודא לא זהו עיקר טעמם כמ"ש הגאון יעקב כ"ו ע"ב ע"ש: