בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רצד
סעיף א'. תבעו הפיקדון כו' וכתב הסמ"ע נראה דאפי' כו'. והט"ז חיזק דבריו מסי' ע"ט ע"ש ובפת"ש שם מביא בשם הגרע"א שדחה דברי הסמ"ע מסי' ע"ט סעי' ד' ע"ש. וי"ל בכונת הסמ"ע דוקא בחפץ דבזה ל"ש לומר לא הו"ל למידק דאינו רק במעות כמ"ש התומים סי' ע"ט ס"ק ה' דאדם עושה מסחרים שונים ואינו מדקדק אם בפרעון או במתנה אבל בחפץ מיוחד מידכר דכיר. והנה הקצוה"ח השיג על הר"ש דורבאן והעלה דמעכב פקדון אינו גזלן. אולי י"ל בזה כונת רש"י ב"ק ק"ה ע"ב ד"ה דקאי שכתב דכי כפר ליה בידיה נקט ליה והק' עליו בש"מ דא"כ מאי קמ"ל. וי"ל דדייק לומר דאפי' לא כפרו לגמרי רק דחהו לזמן אחר ונקט בידו והו"א דלא פסול קמ"ל וראיה לדבריהם ועיי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ה' בשם מהרא"ש:
סעיף ב'. במקום שיש עדים כו'. עיי' קצוה"ח בשם מהרי"ט דבמקום דיש לו מיגו נאמן אף בכה"ג. ומש"כ מדברי בעל המאור הנה המלמ"ל עצמו העיר מדבריו בפ"א משאלה ע"ש. וז"ל הרמב"ם אם היה מקום ששאלה לילך בו מקום שבנ"א מצויים יביא ראיה שמחה או נאנסה בשעת מלאכה. ומזה דייק המהרי"ט מדלא כתב אם במקום שמחה מקום שמצויין שם אדם וכתב אם היה במקום שאלה מקום שבנ"א מצויין ש"מ דאם היתה השאלה מקום שאין בנ"א מצויין אעפ"י שהאונס היה מקום שבנ"א מצויין נאמן במיגו. וצע"ג דלפי לשון הרמב"ם שלפנינו אין:
שום ראיה שכתב אם היה המקום ששאלו לילך בו כו' והיינו אם מתה בדרך או נאנסה בשעת מלאכה ר"ל כטוען ממ"מ ועיין כ"מ הל' א' בשם הריב"ש: סעיף ה'. התנה כו'. מסתברא דלא מיפטר בזה במקום שיש רואים מלהביא ראיה דלאו מחיוב שמירה לחוד היא:
ש"ך ס"ק ז'. אע"ג דש"ש אפי' לאביי כו'. צ"ע דהא אביי ס"ל שם דליסטים מזוין גנב הוא ע"ש:
שם ס"ק ט'. ואפשר דאם יביא עדים כו'. המעיין בסוגיא שם יראה דא"א לפרש כן. והרמ"ה בש"מ כתב כיון דהוכר הגנב אינו מועיל השבועה דנאנסה דהו"ל כפושע דיכול לטרוח עליו וא"כ ה"ה בעדים. ומש"כ הקצוה"ח כאן בדברי הרמב"ם ע"ש בפנ"י מיישב היטב: