בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רפו
סעיף ג'. נשאו הגדולים בחיי אביהם כו'. הק' הב"ח מאי קמ"ל הא פשיטא הוא. ותירץ דאתי לאשמעי' דאע"ג דהבטיח האב בחייו שיתן לבנו כו"כ אפ"ה לגבי האחין לאו כלום הוא. והיינו הך דתשו' מהרי"ו שמביא בהגה ומשמע מהרמ"א דלא כמ"ש הב"ח דלדבריו נכלל זה במש"כ המחבר ועיין מלמ"ל פ"ו מזכיה דיעות החולקין על הרמ"א ובעיקר הקושיא וכי כעורה לו מש"כ הריטב"א מובא בנמוק"י דאפי' שבשעה שנתן להם האב היה אומר שדעתו לתת כיו"ב לאחרים אין אומרים שע"מ כן נתן להם ומביאו להלכה בשו"ת באר שבע סי' ל"ט. ובפשוטו דמתני' א"ל דאשמעי' אע"ג דהקטנים לא הגיעו עוד לנשואים ומחלקין ע"י אפטרופס כדלק' סי' רפ"ח אפ"ה מניחין עבורם לצורכי הנשואין. ובזה י"ל בכונת הירושלמי כאן ר"י בעא קומי ר"ז נסבין רברבייא מאה גרבין ואינון טבין עשרין דינרין נסבין זעירייא מאה גרבין דינון טבין עשרה דינרין א"ל כמה דנסבין אילון יסבין אילון. והדברים הוא באין פתרון דלכאורה הא מפורש הוא במתני' ועיין מאה"פ. וי"ל דזהו שאלתו אם הקטנים כשלא הגיעו עוד לנשואים נוטלין כיוצא בו דאחין שמניחין עבורם לצורכי הנשואים אם נוטלין כיו"ב דאחין בשוה מאה כנגד מאה. א"ד כיון דאין נושאים עתה יטלו פחות מהגדולים.
וע"ז פתר לו דנסבין אילון כאילון באין חילוק והרמ"ה דייק בלשונו ישאו קטנים לאחר מיתת אביהם כיוצא בהם והיינו דזהו עיקר החידוש שנוטלים בשוה כהגדולים:
סמ"ע ס"ק ו'. ודעת הטור ואינך כו'. בפרישה דחה מזה דעת הרמב"ם ע"ש והנה י"ל בסברת הרמב"ם דדמי למלוה שהלוה אביהם ליפרע בזמנים מחולקים וכשמגיע הזמן הא' חולקים כולם בה וכן בכל זמן פרעון בכל חלק וחלק ואף דהוי על תנאי כשישמחו עמו עכ"ז אין לעכב עתה חלקם משום דילמא לא יקיימו התנאי וכשישאו הם הוא יטול מחלקם והכרחו מלשון לאמצע כמ"ש הה"מ ע"ש: