בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רפה
סעיף ו'. לא יורידו קטן. עיי' פת"ש בשם השבו"י ליישב מש"כ הב"ח דכ"כ תוס' כתובות כ"ו וכ"מ מתוס' גיטין כ"ו. הנה בגיטין כתבו משום דשבויח חיישי' טפי ולא כתבו משום דמסתכנות בלידה דבאמת משום האי טעמא ל"ש אלא באשה בת בנים אבל לא בזקנה ושם מיירי בסבתא לכך כתבו טעם אחר.
ואולי משום דמסתכנות בלידה בנערותם ממהרים למות מאנשים ודוחק: סעיף ט'. שמא מתה הזקנה. התוס' הק' מגיטין כ"ח ותלמידי הר"ף בש"מ כתבו דלא אמרי' כיון דפלג פלג אלא בהגיע לק' שנה וי"ל דהבת הגיעה לגבורות והאם הגיעה לק' שנה והתוס' נראה דלא ס"ל כן וכן דעת רש"י גיטין שם דבצ' שנה אמרי' ג"כ כיון דפלג פלג ועיין אהע"ז סי' קמ"א סעיף ס"ח ובק"נ גיטין שם דעת הפוס' בזה. ומש"כ המחבר עוד אח"ז שמעו: שמתה הזקנה. הנה הטור כתב ונודע שמתה משמע בידיעה ברורה וכן כתב הריטב"א דוקא שידעו עפ"י ב' עדים דבלא"ה אין מורידין קטן לנכסי שבוי אפי' שמעו בו שמת. והמחבר שכתב שמעו הוא עפ"י התוס' דע"י ע"א וקול. ואולי סמך על מש"כ בב"י בשם רי"ו דע"י שמועה ג"כ מורידין אבל צ"ע שפסק נגד הטור וגם דעת הרמב"ם נוטה לזה כמ"ש המע"ח ב"מ. ואולי עפ"י חילוק הב"ח בין זכר לנקיבה י"ל עיין פת"ש:
סמ"ע ס"ק כ"ו. ועוד הוסיף הטור כו'. דבריו קשים וצ"ע ועיין רש"ש ב"מ ל"ט ע"ב:
שם ס"ק ל"ה וא"ת בלאה"נ כו'. י"ל למש"כ הב"ח רס"י ר"צ בדעת הרמב"ם דבאשה נו"נ מעמידים אותה ולכו"ע אף משום חשד אם מוחזקת לאינה חשודה מעמידים אותה אם היא נו"נ. ובזה י"ל במש"כ הרשב"א מובא בהגה כאן סעי' ז' דשלא לאכול הפירות מעמידין אף קרוב וראייתו מגיטין דלא חשיב שם קרוב. ולכאורה מאי ראיה דהא לא חשיב שם גם עם הארץ וע"כ דדעתו ג"כ כהרמב"ם דנשים רק משום שא"י בעסק ועבדים משום דחשידי ול"ח ע"א דהיינו הך דעבדים וכן מצאתי בחי' רשב"א גיטין שם שכתב האי טעמא: