בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רפג
סעיף א' העכו"ם יורש אח אביו כו'. וכתב הריטב"א ותוס' רי"ד קדושין י"ז דנ"מ דאסור לגוזלו ממנו דגזל עכו"ם אסור דבלא"ה הוי הפקר וזה א"ש לרבא לשיטתו דס"ל גזל עכו"ם אסור אבל למ"ד מותר מא"ל ולמאי נ"מ. והשומ"ש מ"ק ח"א סי' קכ"ד כתב דנ"מ לענין גר ועכו"ם שירשו אביהם עכו"ם דאם לא היה יורש לא היה חליפי ע"ז וכל שיורש שייך לומר ברירה. עוד נ"מ לענין אתרוג דבעי לכם ואף למ"ד דגזל עכו"ם מותר לא הוי לכם כמ"ש היראים ואם לא היה יורש הוי הפקר ובלקוטי ב"א מתרץ פשוט דבב"נ הא לא אזלי' בחר רוב והו"א לענין ירושה דילמא לאו אביו הוא קמ"ל והיינו כמ"ש האחרונים דאם לפי הרוב אין המיעוט נחשב כלל גם בב"נ אזלינן בתר רוב וי"ל. והנה הרמב"ם פ"ו מנחלות כתב שנכרי אינו מוריש רק לבנו אבל שאר ירושתיהם מניחים אותם לפי מנהגם וכתב הה"מ משום דלא מצינו סדר נחלות רק בישראל. מבואר מדבריו דרק ירושת האב להם הוא מה"ת אבל שאר ירושת כגון אב את הבן או אחים אינם יורשים כלל מה"ת.
והמקנה קדושין י"ח כתב דתלי בילפותות דרבא ור"י ע"ש ולא הזכיר מדברי הרמב"ם. ועיי' ח"ס יור"ד סי' קכ"ז שכתב דל"ד בן דה"ה שאר קרובים. וגם הוא לא הביא דברי הרמב"ם. ועיי' שעהמ"ש סי' ת"ע מזה. והשו"ע השמיט מזה וצ"ע. ומש"כ המחבר אפי' היה לו בן כו' אינו יורש את אביו. משמע אבל את אמו יורש וכן כתבו תוס' כתובות י"א ד"ה מטבילין. וראיתי שם בהג' רש"ש שחמה מהיכן פסיקא להו כן כיון דהורתו שלא בקדושה. וכתב דהוא ממתני' יבמות צ"ז שני אחים תאומים והיתה הורתם שלא בקדושה ולידתן בקדושה חייבין משום אשת אח הרי דיש להם קורבה מצד האם. והנה מצאתי בחי' רמ"ה ב"ב קמ"ט שפסק כן ומביא ראיה זאת. ועיי' תורע"א דמאי פ"ו ובתפא"י שם מש"כ בזה. ועיי' רש"ש בכורות מ"ו ע"א: סעיף ב' בהגה. וי"א שמניחין כו'. עיי' סמ"ע. ובב"ח השוה הדיעות למש"כ התה"ד וגם הרמב"ם מודה להרא"ש. אבל מצאתי בתשו' אחרת בתה"ד בסי' רס"ז שמביא שם דעת הרא"ש וכתב דיתר הגאונים לא ס"ל לחלק כן וצדקו דברי הטור וכמ"ש הט"ז דודאי פליגי. ומש"כ הבאה"ג אות ת' בשם הה"מ. עיי' משנה ב"ב קנ"ו מקור לזה: