אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן רעח

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן רעח

סימן רעז

סעיף א'. ולא בנכסי האם. ופרש"י במתני' בכורות נ"א ע"ב בנכסי מלוג. והק' בהג' רש"ש דע"כ בנתגרשה או נתאלמנה ויש לה גם כתובה. ולק"מ דמשכח"ל באלמנה שלא נשבעה על כתובתה ועדיין בחזקת יורשים קיימא. והא דדייק לפרש כן ולא פירש שהרויחה או שנפלו לה נכסים י"ל דלרבותא קאמר ל"מ בנכסים שלא היה לאביהם שייכות בו אלא אפי' נ"מ שהיה לאביהם שייכות בו באכילת פירות אינו נוטל ומש"כ בסמ"ע ס"ק א' מדכתיב כי לו כו'. הנה הה"מ כתב מדכתיב בכל אשר ימצא לו ותמה הלח"מ דלא קאי כן במסקנא ולק"מ דרק בתוס' פירשו כן עיי' מהרש"א. אבל הרי"ף ורא"ש ל"פ כן והביאו טעמא דאביי. אבל זה קשה דסתמא דש"ס בכורות נ"ב מביא טעמא דרבא ועיי' רי"ט אלגזי שם. ואגב ראיתי שם שהק' ל"ל למעט אשה בזה הא כל היכא דכתיב איש ממעט אשה כמ"ש תוס' סוכה כ"ח ע"ב והכא כתיב כי יהיה לאיש כו'. ולק"מ דצריך לאפוקי מגז"ש דמטה האב כמ"ש קי"א אי מה מטה כו' ומש"כ בהגה הניח להם עבד כו'. היינו עבד כנעני ובעבד עברי כתב המנ"ח מצוה מ"ב כיון דאינו עובד שאר היורשים זולת הבן ואינו מתורת ירושה וכל היורשים שוים בו והבכור אינו נוטל פ"ש. ועיי' דברי גאונים כלל י"ב סי' י"ב:

סעיף ג'. אין הבכור כו'. בנמוק"י מביא דעת בה"ג דאם הוא בכור בן בכור נוטל פי שנים בנכסי הזקן שמת אחר שמת בנו הבכור ומקורו מתוספתא בכורות. וכתב הנמוק"י דאין כן דעת האחרונים ולכן לא הזכיר מזה הטור ושו"ע. אבל מצאתי ברדב"ז חלק ה' סי' שני אלפים ס"ב שכתב דגם דעת הרמב"ם נוטה לבה"ג וכן נראה לו ואין לדחות דברי גאונים מהלכה ועיי' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ב מש"כ בזה:

סעיף ז'. היה לאב כו' חצי חלק בכור. עיי' באה"ג. ומ"מ צ"ע דהו"ל להביא לפחות פירוש הא' שבהלכות בלשון וי"א דהא כן גרים גם רגמה"ג ופליגי ר"ל דבני מערבא פליגי וס"ל דנוטל וכן מובא גירסא זו בש"מ. ומצאתי בשו"ת הגאונים סי' רל"ג שפסק הגאון כן דנוטל. ומש"כ והוא דלא מטא זימנא כו' הנתי' השוה דעת הר"י הלוי והרשב"א המובא בטור ע"ש. ועפי"ז מיושב מה שהק' התומים לעיל סי' ס"ז ס"ק ה' בסתירת פסקי המחבר שפסק שם כהרשב"א דשם מיירי המחבר מגוף השדה והכא מיירי בפירות. ומש"כ הפת"ש ס"ק ד' מחלוקת האחרונים בעיסקא אי הוי ראוי עיי' שומ"ש מהדורא תנינא ח"ב סי' פ"ד שחילק בין אם היה באמת עסקא בזה נקרא מוחזק אבל שטרי עסקות שלנו שנעשה עצה"ע והלוה יכול לעשות בהם מה שירצה בזה אף החלק הפקדון מיקרי ראוי ועיי' ערוך השולחן. וכעת נדפס מחדש הס' דברי גאונים וראיתי בכלל י"ב סי' ג' דיעות הרבה מאחרונים בזה. ומש"כ החוט השני דבחלק הפקדון ודאי הוי מוחזק. הנה בשאילת יעבץ ח"ב סי' ל"א פסק דפקדון לעולם הוי ראוי אף בבעה"ב דאסור להשתמש בהם מ"מ כיון דקיימי באחריותו לענין פשיעה זולת באיכא עדים דאיתא בעין ושלא שלח בהם יד הנפקד ל"ש זוזי או מטלטלי נוטל פ"ש. ומש"כ בס"ק ה' בשם הנו"ב והח"ס בענין פרעון חוב ביש בכור. הנה כזה ראיתי שחקר הגבעת שאול סי' ק' ודעתו נוטה דכשם שאביהם היה יכול לסלק במעות מלוה כך הבכור יכול לסלק כיון דמוחזק הוא בחלק בכורתו משמת אביו. והנה באמת נמצא מכבר חקירה זו בט"ז אהע"ז סי' קי"ג ס"ק י' וכתב שם שהיה חילוקי דיעות בין הלומדים והוא פסק דהדין עם הבכור ע"ש והנו"ב והח"ס לא הביאו דבריו ותמוה. אלא שבזה נשאר שם הג"ש בצ"ע אם פרעו האחים הפשוטים קצת חובות מהמעות בעין אי מחויבים להחזיר לו חלקו פי שנים מהמעות הנשאר. וגם בזה בד"ג כלל הנ"ל מחלוקת האחרונים ע"ש: סעיף ח'. לפיכך כו' ויותר כו'. בירושלמי קדושין פ"א הל' ד' כתב ביבם דחלק עם אחיו בנכסי אחיהם ואח"כ יבם דג"כ אמרי' ויתר. ואינו מובא בפוסקים. שו"ר בש"ך שעמד בזה:

סעיף י'. ויש מ"ש כו'. הוא דעת הראב"ד בטור ודעתו דבחלק פשיטות ג"כ יכול לסלק. והקצוה"ח רס"י ט' הסביר דלכך מהני כאן מחילה משום דמתנה קריא רחמנא. ואינו מספיק דהא הראב"ד בעל דיעה זו ס"ל דאף בחלק פשיטות ג"כ יכול לסלק. ומ"ש הקצוה"ח כאן ס"ק י"ג להק' לשיטת רש"י מפ' האשה שנפלו ע"ש. י"ל למ"ש תוס' נזיר י"ב דדבר שבידו יכול לעשות שליח וה"נ הוי בידו דויבמה אפי' בע"כ. ומש"כ עוד להק' בדברי הירושלמי המובא בהג' אשרי כתב השומ"ש מ"ק ח"ב סי' קי"ד דט"ס נפל שם וצ"ל בירושה וא"ש וכן מוגה בשסי"ן החדשים בשם גאון אחד:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה