בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רסא
סמ"ע ס"ק ב'. ולא כרשב"א כו'. הש"ך השיג עליו. אבל הסמ"ע בדרישה כתב כהש"ך ופשוט דגם בסמ"ע כונתו כן אלא שהלשון אינו מדוקדק ומש"כ המחבר ובנשף פירש הסמ"ע או בנשף כמ"ש בטור. ומשמע דאף לפי"ז דוקא ג' ימים ולא סגי ביום ומחצה שני בפנות היום ונשף אחד בנתים דעיקר הקפידא הוא על החזקת היציאות. והנמוק"י כתב דתרויהו בעינן בפנות היום ונשף ולשון הרמב"ם אינו מוכרת:
סעיף ב'. חייב להחזיר משום אבידת קרקע בטור כתב דכיון שהוציאה אנקטה נגרי ברייתא וחייב להחזירה והוא דעת הרא"ש. והריטב"א כתב דהיינו דאיכא בין אבידת גופה לאבידת קרקע דמשום אבידת גופא הוי צריך להחזירה ומשום אבידת קרקע כיון שהוציאה סגי. ואולי משום זה אינו מובא בשו"ע דברי הרא"ש. ומש"כ בהגה וה"ה במקום כו'. הנה ברי"ו מובא לשונו בב"י איתא וממשכנים אותם ואולי אם אין ממשכנין ל"ש זה לאבידה דלא הוי אלא מונע הפסד מחבירו ואין זה ענין לכאן אלא דהרמ"א השמיטו וצ"ע:
סעיף ג' בהנה. וי"א כו'. היינו מספיקא כמ"ש הרא"ש. וראיתי להמלא הרועים שכתב דמספיקא אם רואה אבידה ודאית מניחה. ואינו נראה כיון דחייב להחזיר כל דין שומר אבידה עליו. והמפ' נדחקו בהבנת דברי הרמב"ם בסי' דלעיל סעי' ט' אמאי פסק באין בו סימן ה"ז שלו הא בא לידו קודם יאוש. והה"מ כתב שכן כתב הרמב"ן מה"ט. והא דעת הרמב"ן דמשו"ה ל"מ קודם יאוש משום דנתחייב בהשבה ובספק הינוח אין דין שומר עליו דאם ימצא אבידה ודאית מניתנה ושפיר מהני היאוש וע"כ דליתא. וע"ש מש"כ עוד בהג' על הש"ס להק' בסוגיין ולפמש"כ הנתי' סי' ע"ב וסי' רצ"א דגבאי צדקה לא מיפטר מטעם פרוטה דר"י לק"מ וכתבתי מזה לקמן: