אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן רנד

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן רנד

סימן רנג

אפי' בשבת. הרשב"ם כתב שהרי קונים בכליו של קונה ותמה בהג' הרש"ש דהא לוי ס"ל בב"מ מ"ו דבכליו של מקנה. ומלבד די"ל דהא האיסור אינו תלוי עיקרו בזה דאטו אי בכליו של מקנה שרי לעשות קנין עוד י"ל דהרשב"ם ס"ל כשיטת הקונטרס מובא בתוס' גיטין מ' דללוי אף בכליו של קונה קונים. והנה במעשה דבני רוכל דאמרו תקברם אמם ראיתי במהר"ם שיק שהק' ממכילתא שדרשו על פסוק לא חטה משפט אביונך בריבו אביון במצות והאיך הטו דינם מפני שרשעים הם. ולק"מ דהכא ראו חז"ל לקונסם כמ"ש רשב"ם והרמ"ה הוסיף דהפקר ב"ד הפקר ע"ש. והנה ז"ל הרמב"ם פ"ח מזכיה הל' ג' לפיכך אם אמר קנו ממני אפי' בשבת קונים ממנו שזה הקנין אינו צריך. והבין הטור מדבריו דבמקום דצריך קנין אין קונין בשבת ע"ש. אבל הה"מ כתב וז"ל מימרא שם אמר ר"ל קונין קנין מש"מ אפי' בשבת ולא לחוש לדברי ר"א אלא שמא תטרוף דעתו עליו ופירושה אם אמר קנו קונין אין הטעם מלחוש לדברי ר"א דאמר מתנת ש"מ אינו קונה בלא קנין אלא אעפ"י שאינו צריך קנין קונין כדי שלא תטרף דעתו עליו ואפי' בשבת קונין שהרי אף בלא קנין היה מתקיים ואין צריך קנין וכן פירש ר"ש ז"ל עכ"ל. ולכאורה דבריו תמוהים דמשמע מדבריו דכ"ש דבמקום שצריך קנין קונין שהרי זה ראיית הרא"ש והוא נגד דעת הרמב"ם והאיך סתים. וגם הוא בעצמו סיים שהרי אף בלא קנין היה מתקיים.

וראיתי בשוש"י כתב לכאורה דבר נחמד וזהו דהה"מ גריס בש"ס ואפי' בשבת ור"ל חידש שני דברים חדא דקונין קנין משכ"מ היינו בחול ואפי' בשבת ג"כ קונים וא"כ מה דאמרינן עלה ולא לחוש לדברי ר"א מוסב על הדין הראשון שאמר ר"ל דקונים קנין משכ"מ בחול דלא לחוש לדברי ר"א היינו ר"א דמתניתין דאמר אבל לא בחול ומה שאמר אפילו בשבת הוא באמת רק לדידן ולא לר"א דלר"א כיון שצריך קנין אין קונין בשבת ומש"כ הה"מ ואין הטעם שנחוש לדברי ר"א כו' קאי בחול ומש"כ ואפי' בשבת קונים כו' הוא בשבת דוקא ובשבת אם היה צריך קנין היה אסור כדעת הרמב"ם אבל משום זה אינו מוכרת. דכן מצאתי ברמ"ה שגריס אפי' בואו ואפ"ה מפרש לה כחדא ולא פלגינהו לשנים ואף דעיקר פירושו רחוק מאוד שפירש קונין ממנו קנין בלבד שאינו צריך קנין כלל אבל בעיקר הדבר פירש לדבר אחד. ועוד קשה יותר מסקנת הה"מ וכן פירש הר"ש. והא דעת הרשב"ם דאף קנין במקצת נכסים שרי נגד דעת הרמב"ם. מכל זה נראה דבאמת אין הכרת בלשון הרמב"ם מה שהכריח הטור בדעתו שכן יש לפרש דבריו מ"ש שא"צ קנין ר"ל לא מפני שצריך קנין ורבותא קאמר ל"מ במקום שצריך קנין דודאי קונים ממנו שלא תטרוף דעתו כשידע שאין דבריו קיימים, אלא אפי' במקום שא"צ קנין ודבוריו מתקיימים גם בלא קנין ואין כאן טריפת דעת במה שלא יתקיימו דבריו מ"מ חוששין כיון שמבקש קנין אין לנו לעבור על דעתו מפני שלא חשש שלא תסמוך דעתו בלא קנין והרמב"ם העתיק לשון הש"ס. וזה דעת הה"מ שמתאים דעת הרמב"ם לדעת הרשב"ם. ומה שמסיק שהרי אף בלא קנין כו' הוא ליתן טעם שמפני כך יש כאן טירוף דעת הואיל נודע שדבריו מתקיימים אף בלא קנין והוא ביקש קנין אם לא יקנו ממנו יש כאן טירוף דעת, שוב עיינתי שגם גירסת הרי"ף ואפי' בשבת. ופירוש הרמ"ה שהבאתי מובא גם בנמוק"י ע"ש. ונראה מש"כ הרא"ש ולא כדברי המפרש כו' י"ל שאין כונתו על הרמב"ם כהבנת הטור אלא על בעל המאור ז"ל שפירש כן ע"ש:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה