אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן רמז

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן רמז

סימן רמו

סעיף א'. היו ראוים כו'. כל האחרונים כאחד כתבו ליישב באופן שהרמב"ם והרמ"ה אין חולקין זע"ז עיי' ב"ח ומלמ"ל פ"ו מזכיה ובמחנ"א. והנה בתי' הרמ"ה לב"ב מבואר דאין מקום לחילוקם. והמגיה שם העמיק הרחיב בזה והעלה לחלק דהרמב"ם מיירי כשהבנים והבנות הם נשואות והרמ"ה מיירי כשהבנות לא היו נשואות. ובזה א"ש ראית הה"מ שתמה עליו בדרישה. ומש"כ בהגה מי שהיה לו בנים כו'. והק' הנתי' בשם חא"ש ע"ש. באמת המרדכי עצמו העיר מדשלבל"ע בזה ועיי' תוס' ב"ב קל"א ע"א סוד"ה וש"מ: סמ"ע ס"ק ו'. וא"ת א"כ כו' וי"ל כו'. זהו תירוץ התוס' והרמב"ן לא ניחא ליה בזה משום דבבריא נמי הדין כן. אבל הנמוק"י כתב בפשיטות דאע"ג דלא הוי צ"ל מידי אורחא דמילתא דאמרי אינשי הכי. והב"י מביא בלשון הש"ס כגירסת הספרים הישנים ולסלוקי בראיה מעישור נכסי קא אתי ותמה הדרישה הרבה מתוס' דכאן דאין נ"מ ומתשו' הרא"ש מובא דלאחר מיתה יש להבנות עישור נכסי. ועוד צ"ע לדעת הרמ"ה מובא בסי' דלעיל דלעישור נכסי אינו מועיל מתנתו לסלקם. וע"כ י"ל לפמש"כ ביד רמה ג"כ בסיגנון התוס' אבל מעט באו"א דאימור מעיקרא יהיב מידי לבנתיה מיגו מרעי קמיה סהדי דלא ידעינן בהו והשתא בעי למיהדר ביה. וא"כ הא בשיעור עישור נכסי הא פסק הטור אבהע"ז דתליא בדעתו וכחכמים בכתובות ס"ח דעני בדעת והיה תחילה בדעתו להרבות להם שיעור העישור ועכשיו חוזר בו ולסלוקי דקאמר לאו לאיסתלוקי לגמרי אלא למעט להם השיעור קא אתי וא"ש: סוס"י בהגה. קריביו נוטלים החצי. עיי' קצוה"ח מש"כ בדברי תוס' ב"ב. וע"כ צ"ל דהתוס' לא גרסי טפי דהלא אנו רואין דשבק בניו ונתן לקרוביו ואיך נאמר דמקפיד על הקרוב יותר. אבל הרמ"ה כתב שם וז"ל כי קא שכיב אמר ליהוי לקרובי ולפום הדין נוסחא משכח"ל באחא ובר אחא ומאי דדמי להו דתרויהו לענין ירושה כי הדדי נינהו מיהו לענין תפקדתיה דשכ"מ כיון דאמר ליהוי לקריבי לההוא דמיקרב טפי יהבינן לו וכן כל כיוצא בזה. ולכאורה מפורש דלא כריטב"א אבל י"ל דשם כיון דלענין ירושה תרויהו כהדדי נינהו ע"כ אמרי' דבמאי דקאמר לקרובי לאפוקי מתורת ירושתן וליהוי קרוב קרוב קודם. אבל בסתם קרובים הרבה שאינם שוים גם לענין ירושה י"ל דבמאי דקאמר לקרובי משמעו כל הקרובים ולא נתכוין בזה לאפוקי יחר הקרובים עוד י"ל דבמתנות שכ"מ כלל גדול הוא דאומדין דעת הנותן כמ"ש הרמב"ם מובא בסי' דלעיל. והח"ס כתב מובא בפת"ש ס"ק ה' דאומדן דעת הוא שלא נתכוין לקרוב קרוב קודם וליתן ליחיד וע"כ כונתו לההנות לאחד מקרוביו דאם יחלקו כולם בו לא יהנו כולם ממנו רק הנאה מועטת וע"כ י"ל דלההנות רק לאחד מהם נתכוין וקרוב קרוב קודם:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה