אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן רלא

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן רלא

סימן רל

סעיף א'. המודד או שוקל חסר לחבירו. במג"א רס"י שכ"ג כתב דבמחילה שרי וצ"ע מרשב"ם פ"ט ע"א ד"ה ואין גודשין דאפי' מחיל אסור. ומש"כ המחבר ואפי' לעכו"ם וכתב הב"ח לדעת הטור דהוי מדרבנן ועיי' פת"ש. אולי קצת ראיה להטור מב"מ ס"א ע"ב לאו דמשקלות ל"ל. ודילמא איצטריך לאסור אף לעכו"ם וכמ"ש המהרש"א שם בתוס' ד"ה לעבור וע"כ דהוא מדרבנן וי"ל:

סעיף ב'. חייבים ב"ד כו'. ואף דהוי מצ"ע שמתן שכרה בצדה כמ"ש הירושלמי מובא בהג"מ פ"ת מגניבה שאני הכא דאיכא לאו. וראיה לחקירת המלמ"ל פ"ז ממתנות עניים ועיי' נחל"צ יור"ד רס"י רמ"ה:

סעיף ג'. ואם יש מנהג כו'. הפוס' השמיטו מסקנת הש"ס ולא היא כי' וכתב הב"י דהם מפרשים דהא דקאמר ולא היא לא קאי אלא על מהנדסי או דלא היו גורסים זה כלל. והב"ח כתב עפ"י פי' רשב"ם דמתרמי בה"ש שהכל טרודים ואין רואהו כלומר ואין רואהו להמהנדסי. ויותר נכון הוא לפרש ואין רואהו להמודד שגם המהנדסי טרודים בהשמ"ש וכן הוא בפי' הגרמה"ג. אבל פלא אם הביא תחילת דברי הרשב"ם למה לא ראה מש"כ הרשב"ם אח"כ שאף הלוקח יקח בהשמ"ש. והנראה יותר נכון דלהפוס' היה לפניהם גירסת הרמ"ה שגריס א"ה באתרא דלא חתימי נמי כל כמה דלא מהנדז לא שקיל אפ"ה זימנין דמתרמי בה"ש ומקרי ושקיל פירוש כ"כ דלא מהנדז שלא יכוון המשקל כן פי' בערוך שכל דבר המכוון קרי הנדז או הנדסי וקאי הכל על חילוק הא' וא"ש מאוד דלא הביאו זה דנכלל במש"כ שמא יבא מי שא"י כו':

סעיף ו' בענין שתעלה הרתיחה. בש"מ ב"מ ס"א מביא פי ר"ח שלא יחמם אלא ימכרנו צונן לפי שכשהוא חם הוא מוסיף במדה. ואולי ז"ש בתוספתא שמן שקרש אין מפשירין אותו. שו"ר בהג' רש"ש מביא פירוש זה מהערוך: סמ"ע ס"ק י'. לאפוקי מהרמ"ה כו'. שהם עמוקים כו'. כן האריך בדרישה לפרש כונת הרמ"ה. אבל לפנינו מפורש ביד רמה כמ"ש הב"ח דפסק כת"ק דגזר יבש אטו לח ועיי' תוס' ב"מ מ"ח ע"א ד"ה נתנה ובש"מ שם בשם רשב"א:

שם. ס"ק י"ז. ורשב"ם ורמב"ם כתבו כו'.

הוא ט"ס דרמב"ם כתב מפני שמיקל ומתחסר. ולכאורה נראה נ"מ במדות דלהרמב"ם אין רשאי שמתחסר ולהרשב"ם רשאי דל"ש כבידות. ואולי מפני החלודה שמתקטנת אבל מפי' הרשב"ם בשאר מיני מתכות שפוחתין והולכין ל"מ כן. שו"ר בתוספתא שם מפורש דאף מדות אסור ליתנם במלח:

שם ס"ק ל"ב. וז"ל רש"י כו'. אבל התוס' לא פירשו כן ומלשון השו"ע שהוא לשון הרמב"ם אין הכרע:

שם. ס"ק ל"ג. שאז החבל מתבקע. אבל לפי' ר"ח המובא ברשב"ם אסור גם בקנה והפוס' השמיטוהו וכ"כ בש"מ ב"מ ס"א דדברי תימה הם. והנה כל המפ' פירשו דהאיסור הוא על המודד דלעצמו הא בלא"ה הוי גזל. [דלא כהמע"ח ב"מ] ועיי' מהר"ם שיף. והרמ"ה כתב דקמ"ל אעפ"י שאינו חכוי להוסיף או לגרוע:

סעיף כ'. בד"א במוכר סחורתו כו'. והק' הב"י על הרמב"ם דהשמיט זה. וי"ל עפ"י גירסת הר"ח מובא בשמ"ק והאמר שמואל המשתכר אל ישתכר יותר משתות ולא פחות משתות. והוא משום אפקועי תרעא. וצ"ל דשמואל ס"ל בזה כר"י לק' ס' דלא יפחות את השער אבל לחכמים לק' דפליגי עליה ל"ק קושית הש"ס דשפיר רשאי לפחות וכרבנן פסקינן:

סעיף כ"ו. ולא מרשות מלך זה כו'. זהו רק להרמב"ם וגירסתו. ולהרשב"ם אין איסור בא"י בזה כמ"ש הה"מ. ומש"כ נוסח ההלכות כפי ביאור הלח"מ ע"ש. לפנינו גירסת ההלכות כמ"ש בש"ס:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה