בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן רכט
סעיף א' בהגה. צריך לקבל כו' וי"א דבידוע כו'. זה דעת רשב"ם והסכים לזה הטור. ול"י טעמו דהא הרא"ש ור"ן חולקים וכן דעת רמ"ה בפי' ולמה הסכים לרשב"ם. ומש"כ בפרישה דאף אם לא נתן הלוקח עדיין המעות מ"מ כיון שמשך הפירות לרשותו ה"ה שלו והמוכר נקרא נתבע. תמיהני דסתם דהא הנמוק"י כתב דהיכא דלא נתן דמים מצי לומר למקח כזה לא נתכונתי. והנה הנמוק"י כתב נ"מ בין דינא לקנסא דלא מגבינן בבבל. ותמה הפ"ח דא"כ למה הביאו הרי"ף ורא"ש ברייתא זו וי"ל דנ"מ בתפס וכן כתב הר"י בש"מ. ומש"כ עוד הפ"ת דא"ל נ"מ במודה דהא אין חייב עצמו בכלום. ולמש"כ לק' סי' שמ"ח דבאיכא פלוגתא אי הוי קנס מודה הרמב"ם ע"ש הכא ג"כ י"ל דהא יש סוברים דהוי דינא. והנה הסמ"ע כתב דלענין עפרורית פחות מרובע איכא פלוגתא בש"ס. ודבריו:
תמוהים דאין חולק על דין זה וכ"כ הר"ן בש"מ דמאי דקא דתי עדשים שאני כלומר דמהכא לא ילפינן וכ"כ הרמ"ה בפי' אלא שמש"כ הר"ן דכ"מ דברי הרמב"ם לא מצאתי ברמב"ם שום משמעות לזה וכ"כ הה"מ שם. והש"ך תמה מבורר צרור כו' וכ"כ הב"י. אמת שכ"כ ב"י ותמה על השמטת הפוס' דין זה. אבל מראיית הש"ך יש לתמוה על תמיהת הב"י על השמטת הפוס' דהא היינו הך דינא דהבורר צרור וכן כתב הב"ח ליישב תמיהת הב"י. אלא דבאמת אין בה מן הישוב דהנה לשון הרמב"ם פי"ח ממכירה לפיכך הבורר צרור כו' וכתב הכ"מ שם דקאי על מש"כ תחילה דיש מקומות שאפי' היה בהם מחצה עפר דאי במקום שנהגו שיהיו מנוקים מאי אפסדיה. ולפי"ז אין ראיה לפחות מרובע לדינא דש"ס אף במקום שאין מנהג. עוד כתב שם ואם נאמר דקאי היכא דלית להו מנהג קאי דוקא היכא דלא היה אלא רובע קטניות לסאה חיטין דאי הוי ביה יותר מאי אפסדיה הא צריך היה לברור הכל. ולפי"ז צרור ל"ד אלא פסולת ובודאי אין ראיה לעפרורית פחות מרובע.
וגם בדברי הטור י"ל כן דגם הוא כתב כלשון הרמב"ם. ויותר דלהטור י"ל אף ביותר מרובע היכא דנודע שלא עיכבו כמ"ש הכ"מ דהא היה צריך לברור הכל הוא רק לדעת הרמב"ם דאין חילוק בין דינא לקנסא ביתר מרובע כמ"ש הכ"מ דלדידיה בכ"א יברר את כולו ביותר מרובע. והלח"מ שם לא הביא דברי הכ"מ וגם הסמ"ע ס"ק ה' עמד על לשון לפיכך ולא הזכיר מדברי הכ"מ וצ"ע. ומש"כ הסמ"ע ס"ק א' דרגיל להיות עפרורית בעדשים וקטניות עיי' הג' רש"ש ב"מ פ"ז ע"ב מש"כ בזה:
סעיף ב'. הרי אמרו אסור כו'. ואף גם הזורק אסור להחזיר את הצרור וכיון שאסור להחזיר לא מיפטר בהכי כ"כ הרמ"ה (דלא כמ"ש בס' אחד הנד"מ] והנה רשב"ם ותוס' מחלקים כאן בדינא דגרמי ודברי הנמוק"י בזה הם מאוד תמוהים דנראה שרוצה להרכיב השני הטעמים יחד עד שאח"ז מצאתי בשומ"ש מ"ת ח"ב סי' ק"ה שעמד בזה. ומה שהק' שם מרבה ב"ק צ"ח דפוטר גרמי והכא ס"ל דחייב כן עמד בזה הגרע"א בגליון וכבר תירצו דט"ס בספרים וכצ"ל אמר רב הבורר צרור וכן הוא בביצה ל"ח וברי"ף ורא"ש כאן: