אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן קצז

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן קצז

סימן קצו

סעיף ג'. ואם משך כו'. ובנתן מעות אי מהני אח"כ משיכת הלוקח שלא בפניו עיי' תורת גיטין להנתי' סי' ק"כ שכתב דלא מהני ובשו"ת נודע בשערים בחי' הל' גיטין כתב דמהני כיון דל"ש הגזירה דנשרפו חיטך כמו בהיתה עלייה של לוקח מושכרת ביד מוכר ועיי' נתי' סי' קצ"ח ס"ק ה' ובשעמ"ש:

סעיף ד' בהגה. לא מסר לו המשכוכית כו' היינו בלא היו קשורים אבל אם הם באפסר אחד אף אותם שמשך לא קנה דאכתי אגיד גביה כשבת צ"ד כן העלה המקנה בסוגיין. ותמיה בעיני שחידש כן מדנפשיה ולא הזכיר כלל מדברי ר"י כאן. וכן מש"כ ראיה מלשון הש"ס דאילו מסר לו י' בהמות כו' דנקט לשון מסירה ראיה לרש"י דמסירה קונה בגסה ג"כ תמוה הלא כבר כתבו הפוס' כאן ראיה זו וצ"ע:

סעיף ה'. או שהיתה אשה. צ"ע מפסחים ג' ע"ב התם משום ביעתותא דלילה שוב לאח"ז ראיתי בהג' יעב"ץ שעמד בזה.

ובעיקר הדין אין ברור כ"כ הטעם דאדם בינוני ל"ק ברכיבה. דהא חזינן דרכיב ולא קפיד. וביותר למש"כ הסמ"ע דאף בסתם מיירי צריך טעם. ומצאתי תשו' הרמ"ה בשו"ת בשמים ראש סי' רס"ה ושם, ביאר דבסתם אנו דנין שלא עשאו כדרך רכיבה בבהמה שלו אלא משום דעומד על המקח בא לנסות בעצמו. וכ"ז בזמנם אבל בזמנינו הכל לפי המנהג וכ"כ בתשו' שם:

סעיף ו'. משוך ותקנה כו'. לכאורה י"ל בדעת הרמב"ם דהא צריך, להבין כיון דא"ל משוך ותקנה נהי דכונתו היתה להבא אבל הא סליק נפשיה מהחפץ הנמכר דהא על להבא נתרצה במשיכה ונהי דבעודו ברשותו ל"מ סילוקו אבל לאחר שימשוך הלוקח לרשותו או לאחר שיחזיק ויטלו מרשות המוכר ודאי מהני משיכה והחזקה שיעשה אח"כ וכסברא זו כתב בשו"ת ראשי בשמים סי' ט"ז ליישב דעת הרמב"ן רס"י שאח"ז דגם במתנה:

דליכא מעות משיכה אינו קונה מה"ת. והק' המפ' עליו מכמה מקומות והעלה דפשוט דהרמב"ן מודה דמציאה קונה במשיכה והגבהה ואף דמציאה לא הוי כהפקר גמור כמ"ש תוס' ב"ק דיאוש אינו כהפקר גמור והוי רק סילוק הבעלים מ"מ כיון דעכ"פ הבעלים נסתלקו מהחפץ שוב מהני משיכה מה"ת.

ומעתה בכל מחנה שהבעלים מסלקים עצמם לגבי מקבל המחנה ממילא המקבל זוכה שפיר במשיכה לחוד אלא דכ"ז שלא יצא מרשות הבעלים ל"מ סילוק אבל לבתר דמשך המקבל לרשותו שוב מהני שפיר סילוק הבעלים וקונה שוב במשיכה חדשה שמושך אחר המשיכה הראשונה. וכונת הרמב"ן רק שאינו קונה במשיכה הראשונה ונ"מ דמצי למיהדר בו אף לאחר כד"ד. וה"נ י"ל דהנ"מ דיכול לחזור אף לאחר כד"ד ממשיכה הא' אבל משיכה השניה מועיל דע"כ היתה כונתו לקנין דלכך א"ל משוך ותקנה. ובזה היה א"ל כל מה שהק' הראב"ד מיטול ויחזיק כו' דהרמב"ם לא כתב כן אלא בא"ל משוך והדר אמר ותקנה דמשמע שחוזר ממ"ש תחילה משוך דמשמעו מיד אלא דבמשיכה זו לא יקנה. אלא דהפוס' לא פירשו כן:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה