בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קצג
אפי' לא נתכוין כו' אלא כו'. עיי' ב"י בשיטת המפ' בש"ס ב"ב פ"ז ובדרישה האריך בזה [מש"כ שלא מצא הנמוק"י שמביא הב"י הנה לפנינו איתא שם] בשינוי הגרסאות ויפה לי או לך. וכולם הבינו דעת הרמב"ם דמדין אגב הוא וקונה הקרקע בפעולת תלישת הפשתן. ואולי י"ל בכונת הרמב"ם בד"א. דבאמת דבריו ביד החזקה סתומים ויכולים להתפרש אף בלא אגב ובפי' המשנה כתב מזה כשיאמר לו זכה לי קרקע כ"ש וקנה כל מה שעליה ולפיכך זה שקנאו הוא כדרך שכירות לפי ששכרו לעבודת זה המקום בדבר ידוע וכשיעבוד כמו שפסק עמו קנה שכירותו וקנה אותו דבר הידוע. הרי גלוי שמפרש באו"א שלא מתורת אגב אלא ע"ד שפירש הרמ"ה שהאגרא הוא עבור הפשתן הנלקח ואין כאן חזקה ולא אגב אלא שכירות דנקנה לו החפץ עבור שכירותו. וכן בפי' המשנה כתב בביאור יותר דאשתכח דאגיר ליה נפשיה לההוא יפוי בכוליה פשתן וכי תלש כ"ש גמרה לעבידתיה וקנייה לכוליה פשתן באגרי כי דינא דכל שכיר.
וגם דבריו ביד החזקה מתפרשים ע"ד זה דלא הזכיר קניית קרקע. ובזה א"ש מש"כ קנה הכל מפני התנאי הזה. ונדחק במ"מ בכונתו. ולמ"ש מתפרש בתנאי השכירות דלהה"מ הו"ל להזכיר בקונה הקרקע בתנאי זה והפשתים בתורת אגב ולא זכר כלל מקנין אגב. והנה המג"א סי' תרל"ז והקצוה"ח סי' צ"ה כתבו לתרץ קושית הש"ך מבית דנקנה בקנין קרקע די"ל כיון דנקנה הקרקע קנה הבית שעליה מדין אגב או מתורת חצר. ולכאורה תינח היכא דקנה גם הקרקע. אבל קנה בית לחוד מא"ל וזה הוכחת הש"ך. ותמיהני על הש"ך שם שאסף כל הדיעות דס"ל דבית הוי כקרקע ולא הביא דעת רש"י בסוכה ל"א ע"א ד"ה מחלוקת כו' דבית הוי כקרקע וצ"ע: