בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קפ
שותפים בחצר כו'. הנה האחרונים הק' על הרמב"ם וטוש"ע שפסקו בנדרו הנאה דאסורים ליכנס לביהכנ"ס והא בש"ס נדרים דמ"ו פריך והרי ביהכנ"ס דכאין בו כ"ת דמי אלא אמרי' מחלוקת באין בה כ"ת. והם פסקו כראב"י איך פסקו דאסורים ליכנס לביהכנ"ס. עיי' ב"ת וט"ז יור"ד סי' רכ"ד. והנה על השו"ע י"ל לפי מנהגינו דמוכרים המקומות בביהכנ"ס וכתב הנתי' סי' קצ"ב דאין להם קנין בגוף הקרקע דגוף הקרקע הוא לציבור ורק שיעבוד לישיבה מעלמא.
וכ"כ בסי' קס"ב דכשנשרף הבהכנ"ס אין לבעלי המקומות תביעה רק מה שמגיע לחלקו כפי שומת המקום בחורבנה משום דז' טובי העיר יכולין למכור כל המקום ולבנותו במק"א. והנה הר"ן ר"פ השותפין חילק בין ברירה דהכא לשאר ברירות. דהכא אמרי' דקנוי לכ"א קנין הגוף בשעה שמשתמש בו דמתחילה ע"ד כן קנוהו. וכ"ז בימי הש"ש שהיה נהוג שכ"א עומד במקום שרוצה באין זכות לאחד יותר מלחבירו. ולדידן שמוכרין המקומות וא"א לומר שקנוי לכ"א קנין הגוף בשעה שמשתמש דאין לו קנין הגוף כמ"ש הנתי' שהזט"ה יכולין למכור כשנחרב בלא דעתם והוי רק קה"ג לזמן כ"ז שעומד הביהכנ"ס והקה"ג לזמן הוא באופן שכ"א בשעה שמשתמש הוברר הדבר שזהו חלקו וא"כ זה תלוי בברירה. ור"י בש"ס דפריך היינו לנהוג בימי הש"ס אבל לדידן ל"ש סברת הר"ן הנ"ל ולית לן ברירה שפיר יכולים לאסור:
ואחר זמן רב מצאתי בס' חקר הלכה שמביא משו"ת שמן רוקח ושומ"ש שהעירו מזה ואינם תחת ידי כעת לעיי' בהם. ועצם דברי הנתי' שזט"ה יכולים למכור בלא דעתם. תמה בשו"ת מהרש"ק בזה דבאור"ח סי' קנ"ג אינו אלא להפקיע הקדושה אבל לא להפקיע זכות בעלי המקומות. וצ"ע בדין מצא מציאה בביהכנ"ס שכתב האגודה ומובא במג"א סי' קנ"ד ובקצוה"ח סי' ר' אם לא ישתנה הדין לפי מנהגינו עתה ובזכרוני שבשו"ת עונג יו"ט מדבר מזה ואינו תח"י: