בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קעט
ואפי' נשתהא בידו כו'. והוא מדברי התוס' ריש ב"ב ד"ה לפיכך. ותמה הנתי' בדבריהם דממ"נ אי מיירי בדאיכא עדים דפנינהו ועדי ראה א"כ מה בכך שמקפידים דהא אפי' בחבירו כה"ג מוציא מידו. ואי ליכא עדים וראה ל"ל לכ"ז היה להם לומר בפשיטות דאית ליה מיגו דלהד"ם אפ"ה א"נ דהוי מיגו במק"ע. וכן תמה על הה"מ שכתב כן. והנראה דהה"מ הבין בדברי התוס' דבליכא עדים וראה אפ"ה אינו נאמן במגו דלהד"מ לומר אני בניתי. ובליכא עדים דפנינהו ואיכא עדי ראה ושהו אף דהיה יכול לטעון לקות עכ"ז אינו נאמן במגו דלקוח. וכן כתב הב"ח שם בכונת דבריהם. וכן מצאתי להדיא בש"מ בשם רשב"א שכתב כן ודלא כהדרישה בסי' קנ"ז שפיקפק בדברי התוס' אם ס"ל כן דאף ביכול לטעון להד"ם אינו נאמן במיגו לומר אני בניתי. דהא מפורש כן בדברי הרשב"א שכתב כתירוץ התוס' וכתב להדיא דאף בליכא עדים כלל אינו נאמן. הרי כהבנת הה"מ והב"י שם. וצל"ע בדברי הה"מ שכתב שדעת הרשב"א כרי"ף ור"י מגש דהא מפורש לפנינו בדברי הרשב"א שכתב כהתוס' ודחה דעת הרי"ף ופירושו. ואולי כונת הה"מ להביא מהרשב"א שגם הוא הבין כן בכונת הרי"ף דבראה מיירי אלא דטוען לקות. אבל לא שדעתו להלכה כהרי"ף. והנה בדרישה סי' קנ"ז מסופק אי הרי"ף מודה לרבינו יונה אי נאמן לומר אני בניתי באין עדים. ומצאתי ביד רמה שגם הוא מפרש בש"ס כהרי"ף וכתב דאי אין עדים נאמן לטעון לקחתי או מעיקרא דידי הוי. הרי להדיא דמודים לרבינו יונה בזה: