בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קעג
סעיף א'. ואם הם בשתי כריכות כו'. הב"י תמה על שלא הביאו הפוס' דברי הירושלמי המובא במרדכי ע"ש. ופשוט נ"ל דהפוס' פירשו כונת הירושלמי כפירוש ר"י בש"מ דחילים בתילים חולקין כששניהם רוצים והש"ס דילן בא לאפוקי ממ"ד התם דאף כששניהם רוצין אין חולקין. ונמצא דברי הירושלמי מובא להלכה כאן. שוב עיינתי במפרשי הירושלמי וראיתי להמאה"פ שכתב כן מדעתו. והנה לשון השו"ע שהם כתובים בגליון הוא מפירוש רש"י. אבל מדברי הרמב"ם ביד ובפי' המשנה משמע דה"ה בכל ספרים. וכן ראיתי במלאכת שלמה משניות שדייק כן מדבריו ועיי' ב"י מהמרדכי והג"א: סעיף ב' בהגה מיהו הרא"ש כתב כו'. וכן דעת הראב"ד בהשגות פ"ב משכנים הל' י"א כמ"ש שם בלח"מ. והנה הקשו המפ' לדעתם דא"כ מאי קמ"ל ר"י בש"ס ב"ב ק"ו כיון שעלו הגורל קנו פשיטא וכמ"ש רשב"ם שם ועוד מאי בעי בש"ס עלה מ"ט כו'. ומסיק משום דקא צייתי להדדי כו' ת"ל דכבר החזיק. ופ"ת על הרא"ש שם כתב דס"ד הוי כעין אסמכתא וא"מ כיון דכבר החזיק מאי אסמכתא שייך כאן. וראיתי בשו"ת ב"ש סי' מ"ט שכתב ליישב דהקנין היה קודם הגורל וס"ד דהוי חיסרון משום ברירה או דהוי כמו משחק בקוביא דהוי אסמכתא. וכ"ז דחוק בכונת הרא"ש ול"נ דמיירי דקני זמ"ז בק"ס קודם הגורל שכ"א מקנה מה שיברור לו הגורל ובק"ס קיי"ל דכ"ז שעסוקים באותו ענין מצי הדר ביה וכתב הרא"ש הטעם משום דכן דרך ק"ס לעשות פתאום והכא בההיא הנאה דצייתי להדדי גמרי ומקני בלב שלם לענין דתיכף לאחר הגורל לא יהא יכול לחזור דאנן סהדי דגמרי ומקני בלב שלם וזה דקמ"ל בש"ס. והרא"ש כתב חזקה וה"ה לשאר קנינים בקרקע וכ"מ סוף הלשון בתשו' הרא"ש ע"ש. ועיי' ב"ח מש"כ בפי' מתני' ב"ב מ"ב ע"א לדעת הרא"ש דע"כ בכ"ג מיירי אף בחלוקה בגורל יכולים לחזור בלא חזקה. ולפי"ז י"ל דעת הנמוק"י שבפ' ב"כ כתב דגורל קונה ובמתני' שם פחז"ה פירש כמ"ש הב"ח לדעת הרא"ש וצע"ג: