אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן קנז

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן קנז

סימן קנו

סעיף א' אתה מחלתו כו'. הקצוה"ח חידש דדוקא אחר שבנאו נאמן לומר פרעתי ולא קודם שבנאו ע"ש. ומבואר כן ביד רמה להדיא וז"ל ונהי דמקמי דבני חד מיניהו מידי לא מצי אידך למימר פרעתיך חלקי עמוד ובננו ממה שבידך דהו"ל מוציא מחבירו עליו הראיה אלא היכא דבני חד מיניהו ומקמי דבני אחריני תבע ליה למיתב ליה:

פלגא אוזינקא אי טעין פרעתי נאמן דכל שפא ושפא זמניה הוא הרי להדיא כמ"ש הקצוה"ח:

ש"ך ס"ק ד'. והג"מ כו'. בב"י מובא לשונו דבזה בעינן שיחזיקו תרויהו ולא סגי בהילוך דחד. אבל אם החזיקו בחזקה דנעל גדר ופרץ בחזקה טובה סגי בהילוך דחד ובזה מדויק שפיר לשון הרמב"ם בפי' המשנה שכתב כגון שהלך ברגליו וכדומה. דצ"ל למה תפס דוקא הילוך.

ועוד שכתב וכדומה.

דהיינו חזקה דנעל גדר ופרץ והו"ל לכתוב בהדיא דהם עיקר החזקה. ולמש"כ הג"מ א"ש כונתו דבהילוך בעינן שיחזיקו תרויהו. ובשאר החזקות די בחזקה דחד. ולפי דמלשון הש"ס משמע דבעינן שיחזיקו תרויהו ע"כ תפס הרמב"ם ברישא הילוך. ומש"כ בקצוה"ח ס"ק ג' לישב קושית תוס' ד"ה לפיכך לפי' הר"י מג"ש דנ"מ בזה אומר כולה שלי וז"א חציה שלי ובזה מיישב גם מה דאיצטריך למיתני המקום. זכה לכוון לדברי היד רמה שכ"כ להדיא במתני'. ומש"כ עוד בס"ק ד' ליישב קושית הט"ז לפי' הרא"ש.

לכאורה ל"ד למיגו במקום מנהג ולפאה שמביא הש"ך דהתם הוי מנהג להכל בזריעת שדיהם אבל הכא דהמנהג רק אם רוצה לבנות בשותפות ולא על בונה משלו וא"כ אינו טוען נגד המנהג. ומלבד זה הט"ז לא הק' מחמת מיגו אלא דהיא גופא הטענה שבנאה משלו. ומש"כ הנתי' סוס"ק ד' לתמוה על הט"ז מסעי' ז' דצריך שטר או חזית. שם נמי יקשה קושית הט"ז למה צריך לזה שלא יטען בנינו בין שנינו דהחיוב מוטל על שנינו הא גם מתחילה לא הוטל על שניהם כמ"ש הט"ז. ואולי גם כונת הט"ז להק' אעיקרא דדינא. ול"נ ליישב קושית הט"ז עפ"י מש"כ הרא"ש וז"ל ואע"ג דמתני' איירי בשאין בו שיעור חלוקה לא מצי למימר אותו שהאבנים ברשותו לא רצית לחלוק כי ידעת שאם תחלוק אכוף אותך לבנות הכותל ולא נתרצית אלא ע"מ שאבנה כולה משלי דמסתמא כיון דהיזק ראיה שמיה היזק שניהם נתרצו לסלק ההיזק מעליהם. וה"נ דהא החולקים ס"ל דמצי לעכבו לפי שאינה מחיצה של קיימא ויצטרך לצעוק עליו תמיד לסלק היזק ראיתו ונהי דהרא"ש לא פסק כן אלכתתילה אבל כשנפל א"י לטעון כן דבנהו משלו כיון דהיזק ראיה שמיה היזק מסתמא עשאו באופן שיהא נשמר תמיד:

סעיף ג'. אפי' אם יש לאחד פי שנים כו'. הרמ"ה כתב כן מסברא כמ"ש הסמ"ע. והגר"א מביא ראיה לזה ע"ש וערבך ערבא צריך. אבל בש"מ במתני' הוכיח כן מדלא קאמר במתני' בגויל ששה טפחים כמ"ש התוס' וקאמר זה נותן וזה נותן משמע דלעולם נותנים כן וכ"מ לשון רש"י במתני': סעיף ח'. ואפי' טוען שפרעו כו'. עיי' סמ"ע והב"ח כתב משום דהוי איבעיא ולא איפשטא ובעל הכותל הוי מוחזק. והקצוה"ח דחהו דלא הוי מוחזק והביא ראיה מתשו' הרשב"א כהסמ"ע. ולכאורה מהרי"ף ורא"ש משמע כן שכתבו דבעיין לא איפשטא ומשתבע שבועת היסת ומיפטר וכתב הנמוק"י משום דהמע"ה. הרי דבעל הכותל מיקרי מוציא:

סעיף ט' בהגה. מיהו על חלקו כו'. עיי' קצוה"ח שהשיג על הרמ"א דאין זה בכונת הנמוק"י. אבל פשוט דכונת הרמ"א להביא ראיה מהנ"י דא"י לעכב משום הכבדת הכותל דלאו טענה היא וע"ז סובב שם דברי הנ"י אבל מצד עיכוב השימוש מודה הנ"י דטענה היא ויכול לעכב ועל חלקו יכול לבנות. וראיה מפורש לזה ממש"כ הנמוק"י ב"ב בסוגיין וז"ל אמרו במתני' דהיכא שלא עכב אחד מן השותפין על חבירו לבנות למעלה מד"א ובנה חבירו כו' הרי דגם הוא ס"ל דיכול לעכב וע"כ מצד עיכוב השימוש ואפשר לכוון גם דברי הרא"ש לזה:

סעיף י'. חייב בכל התוס'. עיי' נתי' שהק' מהא דסי' קנ"ח סעי' ו' ז' ומ"ש דהכא מחייבין לו בכל התוס'. וחידש מזה דדוקא בסמך על התקרה אמרי' כן. אבל ברמ"ה מבאר דהכא הו"ל כיורד לשדה חבירו שלא ברשות אבל לענין שיעורא ל"ד לשם, דהתם דלית ליה לבונה או לנוטע זכות בגופה דארעא דין הוא למישם לו שבחא. אבל הכא כיון דתרויהו אית להו חולקא באוירא דהאי כותל וכי משתמש בכולה משתמש שאני ע"ש היטב בביאור הענין. ובזה יש לפקפק במש"כ הקצוה"ח ס"ק י"ב ליישב השגת הרמ"ה על הרמב"ם דהא הרמ"ה אינו מפרש משום תקרה. ומש"כ הנתי' בשם הנ"י דהחיוב הוא משום התקרה הלא הנ"י כתב דמשום הנאה הוא מובא לשונו בקצוה"ח ס"ק י"ב:

סמ"ע ס"ק י"ג. וצ"ע מנ"ל כו'. אולי מפרש הרמ"א בכונת הרר"י דמיירי במקום דנהגי לבנות בלבנים אלא דאין מנהג קבוע באיזה לבנים ובזה היה א"ל כיון דאין מנהג קבוע אבנה בהוצא ודפנא ע"ז כתב ר"י דלא יפחות מפחות שבלבנים. ובאין מנהג כלל לא מיירי הר"י ואפשר שסובר כהרמב"ן.

ואינו מבואר בשו"ע באין מנהג קבוע באיזה לבנים ומבואר ברמ"ה דבזה אזלינן בתר רובא ואי פלגא ופלגא הלך אחר פחות שבשיעורין דהוי ספק ואוקי בחזקת מאריה. ומש"כ הקצוה"ח כאן מקור מנ"י לפנינו נרשם כן בשו"ע:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה