אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן קמא

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן קמא

סימן קמ

סעיף ג. שה"ה אומר לא הוברתי אותה כו':

והוא כלישנא בתרא. והנה הנמוק"י כתב דלל"ב נ"מ אפי' בין שדות זרועות יכול לומר כן וכ"כ הרמ"ה. ומשמע דאם היא בין זרועות וגם טובה א"י לומר כן וכ"כ הב"ח וא"כ צ"ע על המחבר דסתם יותר מדאי. וגם צ"ע דהשמיט דעת הרמב"ם המובא בטור דבעינן ניר. ובש"מ יש חולקין ע"ש: סעיף ד'. יש מי שאומר דהוי חזקה:

הב"ח פירשו באתרא דמקצתם מוברים והתומים דחהו ומפרשו באתרא דכולהו מוברי וכן משמע כונת הר"י ובזה א"ש מקורו כמ"ש בבהגר"א והט"ז שהקשה. לא ירד לזה:

סמ"ע ס"ק י"א. כבר כתב המחבר כו':

בפשיטו י"ל עפ"י מש"כ הב"ח דלפירוש רבינו האי צ"ל דמיירי דלא אכל הפירות לסוף אותה שנה דאי אכיל לבסוף לא גרע מניר דהוי חזקה. לדעת הרא"ש והטור. וזה שהוסיף הרמ"א כאן דתליא במחלוקת דלדעת הרא"ש והטור הוי חזקה באכלה פירות סוף שנה וסתימת המחבר מיירי בלא אכלה פירות: סעיף י"א. אעפ"י שנהנה בעבירה:

דעת הרמב"ם ותמהו עליו מכתובות פ' האשה. ולכאורה גם להראב"ד בהשגות קשה שכתב דאכילת עצים שמה אכילה הואיל דליכא פירי אחריני וא"כ מה ראייה מייתי שם מחזקה דליכא פירי אחרינא לאכילת הבעל דהניח פירות אחרות ואכל הזמורות.

והתומים כתב בשם הרמב"ן לחלק בין כלאים לערלה ושביעית דבכלאים אמרינן למערער למה לא מחית הלא היית יכול לאכול מתוך שדך בהיתר פירות דכי היית מחויב לזרוע כלאים שתאסור בהנאה, ול"י דהא גם בערלה היה יכול המערער להנות בהיתר לחלוף או למכור לעכו"ם כמ"ש ביור"ד סי' רצ"ד סעי' י"ד ועיי' ט"ז לק' סי' קס"ח. ומש"כ עוד התומים ואני מוסיף עוד טעם דבאכילת כלאים לפי טענת המערער אינו אוכל באיסור כלל כמ"ש הרמב"ם פ"ה מכלאים דין ח' שאין אדם אוסר דשא"ש. באמת דעת הרמב"ם שם דלהרוחה נאסר כמ"ש הכ"מ והרדב"ז שם רק דעת הראב"ד שם דדוקא פועל אבל אינש אחריני לא וצל"ע באם היה אחד מהשנים נטע רבעי אם עלתה לו דהיה על המערער לחשוב אולי פדאו. גם צ"ע באכל בשוגג ערלה שסבר שכבר עברו עליהם שנות ערלה וגם המערער יודע שאוכלו בשוגג דל"ש לומר גלית אדעתך כו'. ועיי' פי' הרגמה"ג על הגליון שפירש דאכלן מפוזרים וצע"ג למה דחק לפרש כן:

סעיף ט"ו. אעפ"י שעמדו על האילן כו':

עיי' ב"ח וסמ"ע. ולולא דבריהם הק' היה נ"ל דפירוש ר"ה גאון ברא"ש ופי' ר"ח חדא היא ומש"כ הרשב"ם בפיר"ת קודם בישולן הוא לאו דוקא והב"י לא העתיק קודם בישולן בסעי' א' זולת בסעי' ה'. ולפרושו כל החסרון הוא משום דלא גדר בעצמו ואי קודם בישולן דוקא הא החסרון הוא מצד אחר משום דלא נגמר הפירי זולת לפירוש הרמב"ן בפיר"ח המובא בדרישה רס"י זה הוא בדיוק דוקא קודם בישולן ע"ש אבל הב"י לא הבין כן כמ"ש שם בדרישה לפירוש הא'. ועכצ"ל דקודם ר"ל עם גמר בישולן ולאפוקי אתי מפירוש הרמ"ה שכתב דדוקא בשהה אחר גמר בישולן הרבה ודוקא באופן זה לא עלתה לו חזקה משום דהיה לו לגודרו עם גמר בישולו.

ולולא יראתי י"ל דט"ס ברא"ש ובמקום "רב האי גאון" צ"ל "ר"ת גאון" ונתחלף להמדפיס ח' לה' וכן משמע ברמ"ה שהביא סתם פירוש זה דמשיר פירותיו ולא כתב קודם זמן בישולו:

סעיף ט"ז. היתה כו' י"א כו':

הק' בתומים דהא הטור מדמי זה לניר וכיון שפסק בסעיף ט' דניר אינו עולה היאך פסק כאן דעולה. באמת בתוס' ר"פ חזקת ד"ה שלשה מחלקין בין הך לניר עיי' בהגר"א אות כ"ו וגם כונת הטור אינו לדמויי לגמרי ע"ש: סמ"ע ס"ק כ"ד. בטור כתב כגון בנות שוח כו':

והוא פיר"ת מובא ברשב"ם ותוס'. והנה בתוס' הק' לפירושו דהא בעינן בעידנא דאיתא להאי פירא ליתא להאי פירא. ותירצו כיון דיש שנה מחניטתו עד גמר שלהן. וראיתי מי שתמה עליהם מש"ס ריש פירקין דלא אמרי' כן רק להולכי אושא דילפי משור המועד ורבנן פליגי עלה. אבל כונת התוס' דהא יליף כאן מר"י דכל מה דסגי לר"י בשנה אחת אמרי רבנן ג' שנים מאן הולכי אושא ר"י כדאמר שם וכהאי גונא דבנות שוח הא גם לר"י לא הוי חזקה וליכא למילף גם לדידן:

שם ס"ק ל"ב. אעפ"י כו' וגם המוכר כו':

הוא עפ"י פירוש רשב"ם ותוס'. והנה בלח"מ סיפי"ב נדחק בדברי המ"מ מאיזה פירוש אתי לאפוקי. ופשוט דאתי לאפוקי מפירוש ר"מ מובא בש"מ דנהרדעי דוקא בדיקלא קאמרי משום דאין גזעו מחליף. והפוס' לא פירשו כן. ומה שהקשו התוס' שם לפי' רשב"ם דהו"ל להק' כן ממתני' דהספינה ולא מסברא. הנה הרשב"ם ד"ה מתקיף כו' כתב מאחר דתנן לא קנה קרקע כלל לא קנה. הרי דפירש באמת כן. אלא דנהרדעי פירשו דמתני' אין לו קרקע כדי אורה וסלו קאמר אבל תחתיהן יש להן וע"ז הק' רבא דפשעות דמתני' שם ל"מ כן וא"ש:

פת"ש ס"ק א'. יש להסתפק כו':

עיי' תוספתא ב"ב פ"ב יש להוכיח כן ובמב"כ שם כמדומה ט"ס וצ"ל תשו' פמ"א והוא המובא בפת"ש אהע"ז:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה