בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי
חו"מ · סימן קלו
סעיף א'. ה"ז ישתמש בהם כו':
והק' הרא"ש היאך רשאי להשתמש הלא אם לא יאות הלוקח כו' מובא בסמ"ע. אבל הרמ"ה פירש וכי אין אדם כו' מכור לי טליתי וכשאבדה טליתו של זה יהיב ליה האומן טלית אחרת תחתיה ע"מ לשלם דמי לבעלים דהא אית ליה רשות לזבוני וכיון דברשות הבעלים קעביד רשאי להשתמש. והנה הרמב"ם פ"ו מגזילה כתב א"ל האומן כו' שמא כליו של אומן הוא או בעל הכלי צוה את האומן למכרו לו ומש"כ או בעל הכלי הוא כבש"ס. אבל מש"כ שמא כליו של אומן היא לא נרשם מקורו. ואולי יצא לו זה מירושלמי ב"ק פ"ו הל"א דמובא שם הך תוספתא ואמר שם ר"ת פתר לה אלא כגון הדין בר קורא שכל הנוטל מאצלו נוטל ברשות וכל המניח אצלו מניח ברשות. ונדחקו המפ' בכפל הלשון שכל הנוטל כו'. וי"ל דהיינו דבר קורא שכיח שכל המניח אצלו מניח ברשות דהיינו:
אוקימתת ש"ם דילן ברשות למכור. וכל הנוטל ממנו נוטל ברשות דהיינו ששכיח שנותן שלו אם נאבד הכלי: