אור ברסלב
בית יעקב (טבשונסקי) חו"מ › סימן קלה

בית יעקב (טבשונסקי)· רבי יעקב טובטשנסקי

חו"מ · סימן קלה

סימן קלד

סמ"ע ס"ק ב'. ונראה דאפי' להראב"ד כו':

עיי' תומים מביא דברי הראב"ד מטעם אחר משום דלא ידע כמה הוא הנזק.

וכן צ"ל בהשגת הראב"ד פ"ב משכירות שכתב על סברת הגאונים אינו מודה להם אלא בחושלא. וכתב הלח"מ משום העזה. ולא היה צריך לזה. וצל"ע במש"כ המ"מ פ"י מטוען על מש"כ הרמב"ם בנק"ח שהוא כסברת הגאונים דהא גם הראב"ד מודה בחושלא. והנה בסי' ע"ב סעי' כ"א מחולקים הש"ך והתומים אי בעינן עדי ראה. דעת הש"ך שם דבלא עדי ראה מהימן לומר החזרתי או להד"מ ודעת התומים דלא בעי. ומצאתי מפורש ביד רמ"ה כדעת הש"ך. ומה שהוכיח בתומים מדברי הר"ן פ"ט דכתובות. הנה מתוס' ורא"ש שם דלא תירצו כן מוכח דלא ס"ל כהר"ן וכמ"ש תוס' שבועות מ"ו ע"ש. וקצת ראיה י"ל מהא דהק' התוס' גיטין כ' ע"ב מאי קמ"ל ר"ל וכן הק' הרמב"ן בחי' ב"ב והנמוק"י. ואולי קמ"ל דאין להם חזקה לעולם אפי' בלא עדי ראה וע"כ דל"ש משאר מטלטלין. אלא שהר"ן עצמו בגיטין הק' קושית התוס' ותירץ כתירוצם וצ"ע. ומש"כ בהגה וי"א כו'. כתב התומים דעגלים וסייחים לכו"ע לית בהו חזקה דלית בהו פירא. ולפי"ז אין ראיה דירושלמי ס"ל כר"ל עיי' בהגר"א בילקוט. ומ"מ הו"ל להתומים להביא דברי הירושלמי. והנתי' כתב דבטוען גנבת אינו נאמן. ונ"ל ראיה מש"ס יומא ע"ה ע"א זה אומר עבדי גנבת כו' והק' בתויכ"פ דהא גודרות אין להם חזקה. ולהנתי' מדוקדק היטב הלשון "גנבת" דבזה נאמן המערער מטעם אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן והמן היה מברר האמת. ומש"כ הש"ך ועוד הא במילת גודרות כו' אינו מוכרת עיי' פ"ת על הרא"ש מש"כ בזה: סעיף ב'. ואם הוא קטן כו':

הקצוה"ח הק' כיון דעבדים בני שטר נינהו לימא אחוי שטרך [בכנה"ג סי' קצ"ו כתב בשם תשו' מרן דעבד קני בכסף לבד אף במקום שכותבין שטר על קרקעות וכתב שם דכן המנהג שלא לכתוב שטר על קניית עבד ומובא בהג' ברכי יוסף יור"ד סי' רס"ז סעיף כ"ג] והנ"ל דאין כותבין שטר על עבדים אלא בשנקנים בקניני קרקע כסף חזקה ולא סמכי דעתא עד דכתבי שטרא. אבל בשנקנה במסירה ומשיכה כשאר מטלטלין אין כותבין שטר דומיא דשאר מטלטלין. ובזה י"ל בקושית התוס' גיטין כ' מאי קמ"ל ר"ל הא מתני' היא דבקדושין כ"ב ע"ב במתני' ע"כ נקנה בכסף ושטר וחזקה. ובגמ' תנא אף בחליפין. ותנא דידן כו', וה"נ חנא דמתני' דחשיב עבדים בכלל כל הני דדמי לקרקע י"ל חזקת העבד דמיא להנך משום אחוי שטרך וכמו בקנין קרקע דכותבין שטר. ור"ל אזיל לדידן דנקנה נמי בקנין מטלטלין ואין כותבין בזה שטר וחזקתיה לאו משום שטרא הוא אלא דהוי כשאר מטלטלין. וז"ש ר"ל בלשון "גודרות" ר"ל כמו בשאר בהמות אין חזקתן משום אחוי שטרך כן לדידן עבדים שיש לו קניני מטלטלין. וע"ז קאמר רבא עבד קטן יש לו חזקה מיד. ר"ל כיון דידעינן מר"ל דעבדים בכלל גודרות ולא משום שטר לכך עבד קטן יש לו חזקה מיד. ובזה י"ל קושית התומים שהק' מ"ט לא חשיב במתני' גודרות.

דלהתנא במתני' כמש"כ חזקת העבד הוא משום אחוי שטרא כקרקע אם קנינו כקנין קרקע ול"ד גודרות והתנא דברייתא חידש דדמי לגודרות וטעם חזקתן שווים. והנה האחרונים באור"ח סי' ש"ו כתבו בענין מו"מ בשבת דאסור אף ע"י משכון ואף לצורך דבר מצוה. והביאו ראיה מהא דחשיב בילקוט בדברים שפסח דותה את השבת מה שנותנים משכון ולוקחין את הפסח וראיתי בישועי"ק שם שדחה זה עפ"י שחילק דמטלטלין לאו בני שטרא נינהו דחזקה כל מה שתחת ידו הוא שלו לכך ל"ש גזירה שמא אחי למיכתב. אבל בקרקע דבעינן ג' שני חזקה ודרך לכתוב שטר גזרינן שמא אתי למיכתב. וא"כ אין ראיה מהילקוט דהא פסח הוא גדי או טלה וקיי"ל דגודרות אין להם חזקה ודרך היא לכתוב שטר עליהם וגזרה שמא אתי למיכתב. ופלא שלא נזכר מדברי בעל העיטור כאן ודברי הב"ח וסמ"ע דגם גודרות לאו בני שטרא נינהו. ועיי' פנ"י גיטין כ' ע"ב ובישועי"ק אהע"ז סי' קכ"ד ס"ק ט' מש"כ בזה:

תוכן העניינים

בית יעקב (טבשונסקי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה