בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-פ · כלל קצז
אפשר. דהוזכר לענין אפשר לקיים שניהם דאין עדל"ת ולענין אפשר לאהדורי אטהרה דמהדרינן למ"ד טומאה דחוי' בציבור וכדומה. יש לספק היכא דא"א לקיים ע"י טבע רק ע"י נס אי שרי לשנות הטבע ולעשות נס מי שבכח צדקתו לעשות כן די"ל דכיון דבדרך הטבע אי אפשר אזי כח נסיי לא חשוב אפשר ושפיר דוחה ושוב ממילא אסור לעשות נס וכנודע דאין לשנות הטבע שלא לצורך וע' פרקי רבי אליעזר פרק נ"ב וז"ל מופת ו' מיום שנבראו שמים וארץ הירח וכוכבים ומזלות עולין להאיר על הארץ ואינן מערערין זה עם זה עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל וערב שבת היתה וראה יהושע בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת ועוד שראה חרטומי עכו"ם כובשין במזלות באים על ישראל מה עשה יהושע פשט ידו לאור השמש ולאור הירח ולאור הכוכבים והזכיר עליהם את השם ועמדו כל אחד ואחד ל"ו שעות עד מוצאי שבת שנאמר וידום השמש וירח עמד וגו' עכ"ל ומוכח דשרי לעשות נס בכה"ג מדעשה יהושע נס עבור שלא יחללו ישראל שבת וכמובן. [ואולי העמדת המאורות בכח השם הנזכר עליהם איננו בסוג נס רק בסוג טבע ובאתי רק להעיר ודע דכמה הילכתא גבירתא איכא למישמע מיני' מדברי הפר"א הנ"ל. א' יש ללמוד דיש חיוב המצוה לפני זמן המצוה מדאמר וראה יהושע בצרתן של ישראל שלא יחללו ע' לקח טוב כלל ו' מה שהארכתי שם בזה ותבין דברינו פה אולם מדרבנן וודאי נראה דיש חיוב בכה"ג גם לפני הזמן וכמש"ש וא"כ י"ל דעשה הנס עבור החיוב דרבנן. ב' יש ללמוד דהא דמלחמת מצוה שרי בשבת וכנלמד מעד רדתה אפי' בשבת וכמבואר בספרי ובש"ס ספ"ק דשבת אין זה הותרה רק דחוי' דאילו הי' הותרה מה זה שאמר וראה יהושע בצרתן של ישראל כו' ואם הוא היתר מדוע קרוי צרה וע"כ דהוא רק דחוי' דאכתי איסור הוא אלא שנדחה ע' רש"י פסחים (דף פ"ד ע"ב) ד"ה האי דאי טומאה דחוי' בציבור אכתי פסח פסול מיקרי אלא שנדחה הפסול ע"ש וע"כ שפיר הי' מצטערין ע"ז על מה שצריכים להדחות איסור ולעשות איסור אפילו על ידי דחי' מאי שאין כן אם הוא היתר אם כן מדוע נצטערו וכמובן. ועוד דאם היא הותרה אכתי לא הי' לו לעשות נס עבור זה דלמאן דאמר טומאה הותרה גם באפשר לאהדורי אטהרה לא מהדרינן. ג' משמע מכאן לכאורה דשביתת שבת תלוי לפי הילוך המאורות באותו הזמן דהרי כשעמדו המאורות כאן ל"ו שעות ע"י נס ולולי העמידה הרי הי' שבת עכ"ז הי' נחשב חול לדינא והיו מותרין במלאכה דאל"כ מה הועיל יהושע בנס וא"כ יש לדון מכאן לכאורה לענין המקומות שהיום גדול מאוד והלילה קטנה ביותר דמתחיל ליל שבת רק אחרי שקיעת החמה וכן להיפוך ואולם יש לחלק בין המקום המשתנה משאר המקומות לבין זמן המשתנה מן הזמנים דבהך דיהושע הרי הי' אז בכל העולם כן משא"כ במקומות מיוחדים ובאתי רק להעיר]:
והנה מה שהקשה הפנ"י רפ"ב דשבת דלמה הוצרך נס בחנוכה הרי הדלקת המנורה דוחה טומאה ע"ש ולהנ"ל י"ל דכיון דטומאה רק דחוי' בציבור ובאפשר צריך לאהדורי אטהרה ע"כ גם הנס חשוב אפשר וכנ"ל אולם הא בורכא דזה שייך רק אם האדם שעליו לעשות המצוה בדחי' אפשר לו לעשות הנס משא"כ בחנוכה משמים נעשה הנס ויש ליישב והארכתי בדרושי חנוכה ואכ"מ: