אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-מ › כלל קפד

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-מ · כלל קפד

כלל קפג

אם אינו ענין לזה תנהו ענין לזה ע' חידוש בתוס' יומא (ד' נ"ט ע"ב) ד"ה והרי וז"ל או משום דעיקר פשטי' דקרא בדשן מזבח החיצון אלא דמחמת ייתור לא צריך למיכתבי' ומוקמינן לי' בפנימי ומנורה וחשוב לי' כמין היקיש דאיתקש כלהו לחיצון עכ"ל הנה יוצא מדברי התוס' כלל מחודש דכל היכא דפשטי' דקרא מיירי בראובן עד"מ ורק מפאת היותו מיותר לראובן דכבר נאמר מקרא אחר לענין ראובן אמרי' אם אינו ענין לראובן תנהו ענין לשמעון אז כל כיוצא בזה הוא היקיש ואיתקש שמעון לראובן:

ושוב נזכרתי דמיון לזה בש"ס בכורות (דף ט"ו ע"א) רק את דמו לא תאכל (דכתי' בפסולי המוקדשין) מאי דמו אילימא דמו ממש לא יהא אלא דמן דצבי ואיל (דפסהמ"ק איתקשו לצבי ואיל וכדכתי' אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו) אטו דמן דצבי ואיל מי שרי אלא דמו חלבו וליכתוב רחמנא חלבו אי כתב רחמנא חלב ה"א אהני היקישא (דאיתקשו לצבי ואיל דחלבו מותר) ואהני קרא אהני היקישא למעוטי מכרת כו' ואהני קרא למיקם עלי' בלאו בעלמא להכי אפקי' רחמנא בלשון דמו לומר לך מה דמו בכרת אף חלבו בכרת עכ"ל הגמ' הרי דדרשי' כאן תיבת דמו באא"ע לחלבו ואמרי' דאפקי' רחמנא בלשון דמו לדמות חלבו לדמו מה דמו בכרת כו' וא"כ ה"ה בכל אא"ע לראובן תנהו ענין לשמעון יש לנו לומר כן דהא דכתי' בראובן היינו להקיש שמעון לראובן כו' [וע"ע זבחים (דף ד' ע"א) והקריבו זו קבלת הדם ואפקה רחמנא בלשון הולכה למימרא דהולכה לא תפקה מכלל קבלה ויהי' דין ההולכה כדין הקבלה עש"ה]:

וע"ע חולין (דף קי"ג ע"ב) דס"ל לחד מ"ד דמבשל חלב בחלב פטור גם אבישול דלהכי אפקה רחמנא לאכילה בלשון בישול לומר דכיון דאאכילה לא לקי דאאחע"א אבישול נמי לא לקי ע"ש והיינו ג"כ כעין היקיש הנ"ל דהא דמוקמי' לא תבשל תניינא אאכילה היינו ג"כ באא"ע לבישול דכתי' כבר חדא זימנא תנהו ענין לאכילה ואמרי' דמאי דאפקי' רחמנא בלשון בישול היינו לומר שיודמה דין הבישול לאכילה דכל דאאכילה לא לקי ה"ה אבישול וע"ש בחולין בלישנא תניינא דס"ל להיפוך דאאכילה נמי לקי דלהכי אפקי' כו' לומר דכיון דאבישול לקי אאכילה נמי לקי ע"ש ולפי דרכנו הנ"ל הנה יהי' המחלוקת בזה בכל דרש אא"ע לראובן תנהו ענין לשמעון אי איתקש בזה שמעון לראובן או להיפוך היתה כוונת הכתוב לדמות ראובן לשמעון וע"ש בחולין (דף קי"ד ע"א) תוד"ה כיון מה שהניחו בתימא ולפי הנ"ל יש ליישב קצת ולפי"ז הנה מאן דס"ל שם דאאכילה לא לקי ואבישול לקי והאי כי דיני' והאי כי דיני' הנה מ"ד הנ"ל לא יסבור כלל ענין היקיש דאא"ע וס"ל דאא"ע לא הוי היקיש כלל וא"כ נמצאת סברת התוס' יומא הנ"ל במחלוקת שנוי' ובאתי רק להעיר [וע"ע יבמות (דף ע"ה ע"א) דבכל קודש לא תגע איירי באכילה ואפקי' רחמנא בלשון נגיעה לומר לך נגיעה כאכילה וע"ע סוכה (דף ז' ע"ב) וסכות על הארון את הפרוכת פרוכת מחיצה וקא קריי' רחמנא סככה אלמא מחיצה כסכך בעי' ובמנחות (דף י"ז ע"ב) דאפקי' רחמנא להקטרה בלשון אכילה לומר לך מה אכילה בכזית אף הקטרה בכזית וכזה בנדה (דף מ"ב ע"ב) א"כ מת"ל והאוכל ליתן שיעור לנוגע ולנושא כאוכל מה אוכל בכזית כו']:

והנה נזכרתי עוד ש"ס יומא (דף ל"ב ע"ב) ומניין לכל טבילה וטבילה (דכ"ג ביוה"כ בין עבודה לעבודה) שצריכה ב' קידושין ת"ל ופשט ורחץ ורחץ ולבש האי בטבילה כתי' אם אינו ענין לטבילה דנפקא לי' (בסוגי' שם) מבגדי קודש הם תנהו ענין לקידוש וליכתבי' רחמנא בלשון קידוש הא קמ"ל דטבילה כקידוש מה קידוש במקום קדוש אף טבילה במקום קדוש עכ"ל הגמ' הרי דדרשי' לתיבת ורחץ באא"ע אקידוש ואמרי' דקראתו תורה ורחץ להקיש רחיצה לקידוש ולומר לך מה קידוש במקום קדוש כו' וא"כ גם בכל אא"ע לראובן תנהו ענין לשמעון יש להקיש ראובן לשמעון מדקראתו תורה ראובן או מדנכתב אצל ראובן וכדומה וע' בערכים אין היקיש למחצה אי אמרי' כן ג"כ לענין דכי היכי דאיתקש ראובן לשמעון ה"ה שמעון לראובן או לא עש"ה ובאתי רק להעיר [והנה נזכרתי עוד גמ' ערוכה סנהדרין (דף ט"ו ע"א) רובע זכר מנ"ל דכתי' כל שוכב עם בהמה מות יומת אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב ואפקי' רחמנא בלשון שוכב לאקושי נשכב לשוכב כו' הרי מפורש כאן כסברת התוס' יומא הנ"ל ובאתי רק להעיר]:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה