אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-כ › כלל קסח

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-כ · כלל קסח

כלל קסז

אכילת תרומה דזרה אשת כהן. יש להסתפק אם הוא בתורת קנין מפאת היותה קניינו של כהן כעבדו או הוא מטעם אישות ר"ל מפאת היותה אשתו ומחוברת עמו חיבור של אישות לא מפאת היותה קניינו ולכאורה מהא דאמרי' ביבמות (דף ס"ו ע"א) מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנא' וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו כו' מוכח דאשה ועבד דין אחד להם וגם אשה רק בתורת קנינו של כהן אוכלת כעבד וכמובן:

וע"ע יבמות (דף ס"ז ע"ב) שם בכולה סוגי' דאכילת תרומה דאשת כהן הוא רק מפאת קרא דקנין כספו וגו' וכן בכתובות (דף נ"ז ע"ב) אמר עולא ד"ת ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנא' וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי נמי קנין כספו הוא כו' והכי מוכח בכמה דוכתי דהוא בתורת קנין לא בתורת אישות וע' גיטין (דף פ"ה ע"א) חוץ מתרומתיך מהו (גירש את אשתו ואמר לה דלכל דבר יהי' גט חוץ מתרומתיך שאם תנשאי לכהן לא יאכילך בתרומה מהו מי חשוב שיור בגט או לא) בנשואין הא לא שייר א"ד קנין כספו כתיב וע"ש בתוד"ה חוץ דמפרשים דהאיבעי' בכהן שגירש לכל דבר חוץ שלא תיאסר באכילת תרומה אי הוי שיור דקנין כספו א"ר דע"י קידושין אוכלת בתרומה א"כ עדיין קידושין עלי' ואין זה כריתות א"ד בקידושין הא לא שייר שתוכל להתקדש למי שתרצה עכ"ל התוס' והיה נראה לכאורה לפרש דזהו עצמו ענין האיבעי' דמספקא לי' לגמ' אם אכילת תרומה דאשת כהן הוא בתורת אישות. וא"כ ממילא כשמשייר אכילת תרומה הרי יש כאן שיור באישות ולא הוי כריתות א"ד אכילתה רק בתורת קנין כעבד כהן ונמצא שאין האכילה שיור באישות כלל ושפיר חשוב כריתות לגבי גט כיון שהאישות נכרת לגמרי ואינה אשתו עוד כלל כ"א קניינו וכמובן ועש"ה בגמ' דבעי ג"כ חוץ מהפרת נדריך מהו כו' חוץ מירושתך מהו כו' עש"ה ברש"י דמוכח דמפרש ג"כ דהספק הוא כנ"ל אם ההפרה והירושה (מה שהבעל יורש את אשתו) חשיבי אישות ונמצא שיש כאן שיור באישות או לא עש"ה:

ואולם מלשון הגמרא דאמר בנישואין הא לא שייר א"ד קנין כספו כתיב מוכח טפי דזה פשיטא לי' דהאכילה רק בתורת קנין רק דמספקא לי' כיון דאוכלת עדיין א"כ על כרחך לומר דהקנין כסף של הקידושין נשארים עדיין ולא בטלו לגמרי וא"כ כיון שהקידושין ישנם עדיין א"כ ממילא יש כאן בהכרח גם שיור מה באישות שהרי הקידושין מחמתם בא האישות וכיון דישנם לקידושין עדיין א"כ ממילא בהכרח ישנו גם לאישות מה והכי מוכח לשון התוס' שהעתקתי וע' תוס' כתובות (דף נ"ו ע"א) ד"ה ה"ז מקודשת ע"ש באותו הדיבור בעמוד ב' שכתבו דאין קידושין לחצאין וגם י"ל דכיון דהקידושין עדיין נשארים אף דנשארים רק לענין אכילת תרומה דהוא מידי דקנין לא מידי דאישות מ"מ גם זה מספקא לי' לש"ס לומר דלא חשוב כריתות וכמובן ואיך שיהיה אין מכאן ראי' לומר דאכילת תרומה דזרה אשת כהן יהיה בתורת אישות לא בתורת קנין וכמובן:

ואולם מדברי המשנה גיטין (דף י"א ע"ב) שהבאתי בכלל הקדום אמר להם הרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו אמרו לו מפני שהוא קניינו ובפיה"מ להרמב"ם דהשיבו דאכילת העבד איננה מעלה בו דהוא רק מפאת היותו קניינו של כהן וכבהמת כהן דאוכלת תרומה וכמו שהעתקתי בכלל הקדום דברי הפיה"מ להרמב"ם וא"כ מדאמר והרי הוא פוסל את עבדו כו' כשם שפוסל את אשתו מוכח דבאשתו אודויי אודי לי' רבנן דחשוב הפסול חוב ורק אעבד השיבו דלא דמי עבד לאשה דשאני עבד שהוא קניינו וא"כ מוכח דזה כוונת תשובת החכמים דאשה האוכלת אכילתה מפאת אישות ואשתו כגופו ויש בה ענין כהונה מה מכח האישות וע"כ אכילתה מעלה לה והוי מצוה וע"כ שפיר הפסול מתרומה חשוב חוב משא"כ עבד אוכל רק מפאת היותו קניינו והוא רק כבהמת כהן האוכלת תרומה וע"כ אין האכילה מעלה בו ואין הפסול חוב וא"כ מוכח מכאן דאכילת האשה שפיר מפאת אישות לא מפאת קנין כעבד והכי מוכח נמי ממה דאשה שנתחללה ושנפסלה בביאת פסולין או חייבי כריתות אינה אוכלת תרומה גם אם היא אשת כהן ואם איתא דהאכילה רק מפאת היותה קניינו כעבדו ובהמתו לא הי' ראוי שיהיה שייך בה ענין חילול כלל וכמובן ועל כרחך דהאכילה מפאת ענין אישות ושהיא מקבלת ענין כהונה וקדושה מה ע"י האישות אשר מחמתו ראוי' לאכילת תרומה ככהן וע"כ אם נפסלה בביאת פסולין כו' ונתחללה א"א להיות לה קדושת כהונה ושפיר לא אכלה וכמובן:

ועיין יבמות (דף נ"ו ע"א) אלא מעתה בת ישראל שניסת לכהן ומית לי' תיכול שכבר אכלה אלא כיון דמית ליה פקע לי' קדושתי' מינה כו' ומוכח דבחיי הבעל היתה אכילתה מפאת היותה מקבלת ממנו קדושה לא מפאת קניינו לבד כעבדו ושפחתו וכנ"ל וע"ע לשון הר"ש תרומות פ"ו מ"ב בת ישראל שאכלה תרומה ואח"כ ניסת לכהן כו' משלמת קרן וחומש לעצמה ובר"ש וז"ל דתרומה נמי אם היתה בעין לא היתה מחויבת ליתן לכהן דנעשית כהנת בנישואי' עכ"ל ומבואר לשון הר"ש דנעשית כהנת בנישואי' והיינו דמפאת חיבור האישות מקבלת ממנו קדושת כהונה ונחשבת כהנת לענין אכילת תרומה ולא שתאכל מפאת הייתה קניינו לבד מבלתי שיהיה בה קדושה וכמובן:

וע"ע יבמות (ד' נ"ו ע"ב) במשנה אלמנה לכה"ג כו' מן האירוסין לא יאכלו בתרומה ר"א ור"ש מכשירין ובגמ' שם א"ר אלעזר א"ר אושעיא פצוע דכא כהן שקידש בת ישראל באנו למחלוקת ר"מ ור"א ור"ש כו' ממאי דילמא עד כאן לא קאמרי ר"א ור"ש התם אלא דיש לו להאכיל במקום אחר (שאם נשא אשה אחרת שאינה אלמנה מאכילה בתרומה) אבל הכא דאין לו להאכיל במקום אחר לא כו' איתמר אביי אמר הואיל ומאכילה בלא ידעה (פי' דגם כאן יש לו להאכיל במקום אחר אם הי' נשוי אשה ונעשה פצוע דכא ולא ידעה משנעשה פ"ד היינו שלא בא עלי' שתיפסל בביאתו אוכלת בתרומה, משנה היא בהערל דף ע' ע"א) רבא אמר הואיל ומאכיל בעבדיו ושפחותיו הכנעניים אביי לא אמר כרבא קנין דאישות מקנין דאישות ילפי' ולא ילפי' קנין דאישות מקנין דעבדים כו' עכ"ל הגמ' הצריך לענייננו.

ומוכח קצת לכאורה דבזה פליגי אביי ורבא דרבא ס"ל דגם אכילת האשה מפאת קנין כעבד וע"כ שפיר מהני מה שיש לו להאכיל בעבדיו כו' גם לגבי האשה וכמובן משא"כ אביי ס"ל דהאכלתו את האשה הוא בתורת אישות ואילו האכלתו את העבד הרי הוא בתורת עבדות היינו מפאת היותו קניינו כבהמתו וע"כ אין האכלתו את העבד מועיל כלל לענין האשה כיון שאין האשה אוכלת מכח זה כלל רק מכח אישות ובכח אישות הרי לא מצינו לו שיאכיל במקום אחר וזהו שאמר אביי קנין דאישות מקנין דאישות ילפי' ולא ילפי' קנין דאישות מקנין דעבדים ודו"ק היטב ובאתי רק להעיר:

וע"ע ירושלמי כתובות פ"ה ה"ד בראשונה היו אומרים ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה דהוון דרשין וכהן כי יקנה נפש קנין כספו דלא כן מה בין קונה אשה ובין קונה שפחה עכ"ל הירושלמי ומבואר דהירושלמי ס"ל דאכילת אשת כהן מפאת היותה קנינו כעבדו ושפחתו ובאתי רק להעיר:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה