בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-כ · כלל קסו
אכילת בעלי חיים. אם ג"כ אינה קרוי' אכילה בפחות מכזית כמו באדם יש קצת ראי' מש"ס זבחים (דף ל"א ע"א) חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול דכתיב ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואי נימא דאכילת בע"ח הוי אפי' בפחות מכזית א"כ משכחת לי' פיגול במחשבה על פחות מכזית כגון בחישב שיאכלוהו כלבים למחר וזה לא מצינו ואולם לדעת הרמב"ם ה' מלכים פ"ט ה"י דב"נ מתחייב אאבר ובשר מן החי אפי' בכ"ש מטעמא דלא נאמרו שיעורין לב"נ א"כ ע"כ דאכילת ב"נ גם בכ"ש מיקריא אכילה דאל"כ איך מתחייב הכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו [ומזה הכתוב הוא שמתחייב הב"נ על אמ"ה וכמ"ש הרמב"ם בהתחלת פ"ט שם] וא"כ הרי בעי' אכילה וא"כ בלא"ה משכחת פיגול בפחות מכזית כגון בחישב שיאכלהו עכו"ם למחר דאכילתו שמי' אכילה ק"ו מאכילת בע"ח וגם הא נלמד ממקרא זה דאך בשר בנפשו וגו' ועוד מכמה מקראות דכתיב בהו אכילה גבי ב"נ וא"ל דזהו רק קודם מ"ת משא"כ אחר מ"ת דהובררו ישראל שוב אין אכילתם קרויה אכילה וכהך דתוס' נדה (דף ע' ע"ב) ד"ה ואין דכתבו דאפי' לרשב"י דעכו"ם אין קרוים אדם ה"מ אחר מ"ת דהובררו ישראל מהם אבל קודם מ"ת היו קרוים אדם דז"א דגם אחר מ"ת נאמר כל בן נכר לא יאכל בו [לדעות דגם עכו"ם בכלל ולא לבד ישראל שנתנכרו מעשיו] ובפ' בחקותי וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו אויביכם ובפ' תבוא גוי עז פנים וגו' ואכל פרי בהמתך וגו' הרי דגם אחר מ"ת אכילת עכו"ם קרויה אכילה ועוד דהא גם אחר מ"ת ב"נ מתחייב אאכילת אמ"ה וע"כ דאכילתו אכילה מיהו בזה הי' אפשר לומר דרק לגבי דידן נשתנה ונפחת עניינו ע"י מ"ת וע"כ לגבי דידן אין אכילתו קרוי' אכילה והמחשב בקרבן שיאכלוהו עכו"ם למחר אין הקרבן נפסל משא"כ הב"נ בבחינת עצמו לא נשתנה ע"י נתינת התורה לנו ועדיין שפיר גם אכילתו חשובה אכילה אצלו לחייבו כמו קודם מ"ת ודו"ק:
וראיתי במדרש שמואל פרשה י"ח עה"כ וישסף שמואל את אגג וז"ל א"ר אבא בר כהנא התחיל מחתך מבשרו זיתים זיתים ומאכילן לנעמיות הה"ד יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות ביכר לו מיתה מרה עכ"ל המדרש ונראה דנפיק לי' דהאכיל זיתים זיתים משום דכתיב יאכל בדי עורו ואין אכילה פחותה מכזית ולחלקים יותר גדולים מכזית ג"כ אין לומר שחיתך והאכיל דוודאי חתכו לחלקים היותר קטנים שאפשר כדי לבזותו ולצערו ורק דפחות מכזית ג"כ א"א לומר מהכרח הכתוב דכתיב יאכל ואין אכילה פחותה מכזית וע"כ ההכרח דהאכיל זיתים זיתים דייקא ודו"ק ואם כנים הדברים הנה יש ראי' מכאן דגם אכילת בעלי חיים איננה בפחות מכזית וגם יש ראי' מכאן נגד דעת הרא"ם דסתם אכילה בכ"ש ורק דהלמ"מ הוא דגילתה דשיעורי אכילות איסורין ומצוות הם בכזית דא"כ בהאי קרא דיאכל בדי עורו ג"כ הי' ראוי להחשב אכילה גם בכ"ש ואכתי מנ"ל דהאכיל זיתים זיתים [ובזכרוני משו"ת בנין ציון דנסתפק אם אכילה דדברי קבלה הוי ג"כ בשיעור כזית ולפי דברינו אלה הנה יופשט גם זה מכאן דגם אכילה דד"ק שיעורו בכזית ובאתי רק להעיר]: