בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-כ · כלל קסה
אכילת מזבח אי שמה אכילה. ע' חולין (דף פ"א ע"ב) [ועמ"ש בלקח טוב כלל ג' סד"ה ודע דהא דטעמא לא חשוב אכילה] וקצ"ע ממנחות (דף פ"ד ע"א) דפריך אהא דשומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ורמינהי לאכלה ולא לשריפה (והיכי מקרבינן קומץ לשרפו על גבי המזבח, רש"י) וכן הוא בבכורות (דף י"ב ע"ב) דבהמת שביעית פטורה מן הבכורה מטעמא דלאכלה ולא לשריפה וכ"ה בת"כ פ' בהר פרק א' ברייתא ו' לאכלה ולא להביא ממנה מנחות לאכלה ולא להביא נסכים ממנה וצ"ע דמדוע לא נימא דאכילת מזבח שמה אכילה והוא בכלל לאכלה וכהך דחולין (דף פ"א ע"ב) הנ"ל [ודוחק לומר דמשום דכתיב לכם יהי' לאכלה ובאכילת מזבח אע"ג דשמה אכילה עכ"ז הרי איננה אכילת אדם וא"כ אין האכילה לכם דשטחיות הלשון מוכיח דהמיעוט מתיבת לאכלה גופי' ומפאת דההקרבה ע"ג המזבח היא שריפה ולא אכילה ולא שהמיעוט מתיבת לכם וי"ל דענין המיעוט הוא כך לכם יהי' לאכלה שתעשו בו אתם (כהוראת לכם) מעשה אכילה ולא שתעשו בו מעשה שריפה ובהקרבה על המזבח הרי האדם עושה בו רק מעשה שריפה אלא דלגבי מזבח הוא דנחשב אכילה וע"כ שפיר נקט לאכלה ולא לשריפה היינו שהאדם עושה בו רק מעשה שריפה ואין עושה בו מעשה אכילה כמו שנתחייב ודו"ק]:
וע"ע ברא"ם עה"ת שמות פרשה כ"ט פסוק ל"ז ד"ה כגון הלן והיוצא כו' דכ' דפסול יוצא כגון בשר העולה והחטאת והאשם ואימוריהן והדם שיצאו חוץ לקלעים דכתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו דהיינו בשר קודש שיצא חוץ למחיצתו דהוי טריפה לא תאכלו בין לאכילת אדם בין לאכילת מזבח דאי בטריפה קמיירי לכתוב טריפה לא תאכלו עכ"ל ונראה ג"כ כוונתו מפאת דאכילת מזבח שמה אכילה וע"כ לא תאכלו כולל גם אכילת מזבח דאיהי נמי אכילה סתמא מיקריא:
ואולם דבריו צ"ע מגמ' חולין (דף צ' ע"ב) מי כתיב על כן לא יאכל המזבח וה"נ הא רק לא תאכלו כתיב וא"כ הרי הכתוב מזהיר רק את האדם שלא יאכל אבל לא אסר אכילת מזבח ור' הונא נמי דאסר בחולין שם גיה"נ למזבח הוא רק מפאת ממשקה ישראל וזה איננו כוונת הרא"ם ז"ל וכמובן מדבריו וגם יוקשה לדברי הרא"ם דהא פשטי' דקרא דובשר בשדה טריפה קאי אטרפה ממש ומהאי קרא הוא דידעי' איסור טריפה וא"כ טריפה ממש ליתסר נמי לגבוה מהאי קרא ונימא לא תאכלו בין לאכילת אדם ובין לאכילת מזבח ול"ל במנחות (דף ה' ע"ב) לקרא דמן הבקר להוציא את הטריפה הא מלאו דכתיב בטריפה גופי' נפיק נמי איסור טריפה למזבח וצ"ע וע' זבחים (דף פ"ב ע"ב):