בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל צו
אין קנין לעבד בלא רבו. ע' רשב"א קידושין (דף כ"ד ע"ב) דפי' פלוגתא דר"מ ורבנן אי מהני מתנה לעבד ע"מ שאין לרבו רשות בו דענין הפלוגתא הוא בהא דאין קנין לעבד בלא רבו אם האדון קונה מיד ואין לעבד התחלת קנין כלל א"ד העבד קונה תחלה רגע אחת עכ"פ ואח"כ האדון קונה ממנו דר"מ ס"ל דאין לעבד התחלת ין כלל וע"כ לא מהני תנאי שמתנה עם העבד ע"מ שאין לרבו כו' דה"ל כמתנה עם אחר דרק לזכות יד עבד כיד רבו והוי כהגיע מיד ליד האדון אבל לחוב ה"ל כאיש אחר וכמובן ורבנן ס"ל דהעבד קונה תחלה ואח"כ האדון קונה ממנו וע"כ שפיר התנאי חל כיון דהעבד קונה תחלה ואינו מתנה עם אחר עש"ה בשם הראב"ד [וע' דוגמת זה בב"מ (דף י"ב ע"א) דדן הש"ס אי קטן לית לי' זכי' לנפשי' כלל א"ד אית לי' זכי' לנפשי' ואבוה מיני' קא זכי ע"ש] ונלענ"ד שיש עוד נפקותא בזה לענין עבד שקנה עבד דמבואר ברש"י ותוס' נזיר (דף ס"א ע"ב) ד"ה אי הכי עבדים נמי עש"ה שכתבו דכי היכי דעכו"ם אין קונה עבד רק למעשה ידיו אבל לא לגופו מגזה"כ דמהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם קונים זה מזה וכמבואר ביבמות (דף מ"ו ע"א) וגיטין (דף ל"ח ע"א) ה"נ עבד דינו כעכו"ם לענין זה ואינו קונה עבד אחר רק למעשה ידיו אבל לא לגופו ע"ש וא"כ יש נפקותא לעבד שקנה עבד דאם האדון קונה מיד אזי שפיר נקנה לו לגופו כיון שהאדון ישראל הוא ואם העבד קונה תחלה והאדון מיני' קזכי א"כ כיון דאין לעבד קנין בו רק למעשה ידיו א"כ גם האדון אין קונה אותו רק למעשה ידיו שהרי אין האדון יכול לקנות ממנו יותר ממה שקנה הוא ע' זבחים (דף ע"ה ע"ב) כלום הקנה זה אלא מה שקנוי לו וז"פ: