בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל צה
אין קנין לעבד בלא רבו לכאורה, נראה דר' יהודה ס"ל דיש קנין לעבד בלא רבו דהא ר"מ ורבנן פליגי בזה בקידושין (דף כ"ג ע"ב) דר"מ ס"ל דאין קנין כו' ורבנן ס"ל דיש קנין כו' ונודע דסתם רבנן דר"מ היינו ר' יהודה וכמבואר בכתובות (דף נ"א ע"ב) ובכריתות (דף ז' ע"א) ע"ש ברש"י ד"ה וחכמים ואולם בב"ק (דף פ"ח ע"א) אהא דאמר שם דטעמא דר' יהודה דאין לעבדים בושת משום דכתי' כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו יצא עבד שאין לו אחוה ופריך אלא מעתה לר' יהודה זוממי עבד לא יהרוגו דכתי' ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כתבו שם התוס' ד"ה דכתי' וז"ל תימא דתיקשי לי' לר' יהודה מריבית ואונאה וגונב נפש דבכלהו כתי' אחיו ובצדקה נמי כתי' אחיך האביון ומיהו קצת משמע בפ"ק דגיטין דאין כל כך חובה ליתן צדקה לעבד כו' וגונב נפש נמי לא מיחייב בעבד אפי' לרבנן כו' וריבית ואונאה נמי אין קנין לעבד בלא רבו (ולא שייכי בעבד) עכ"ל ומוכח דגם ר' יהודה יכול לסבור דאין קנין כו' וצע"ק: