בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-י · כלל עו
אין איסור חל על איסור. סברת התוס' רי"ד דבחלות איסורין בב"א ראוי לומר כל שאינו בזא"ז כו' אלא דחלין מפאת דאחד בהכרח חל [דלא דמי לב' אחיות דלא חלי תרוייהו וכמו שהסביר בס' חידושי הרי"ם ליבמות ספ"ג וז"ל גם י"ל דאי איסור ב"א אינו חל וע"כ הטעם כדקיי"ל כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו ואף דלא דמי לענין שלא יחול כלל היינו דשם אם יחול אחד יחולו שתיהן ב' אחיות וכל אחד מונע הב' דאין קידושין תופסין דכל אחת אחות אשה משא"כ בהנ"ל דהמניעה כל אחד לב' שכבר אסור אי אפשר עוד איסור א"כ אינו מונע רק להיות ב' איסורין אבל לא שלא יחול חד איסור דעכ"פ אסור רק לענין שיחולו שניהם שייך כן כו' עכ"ל] והי מינייהו מפקית נלענ"ד כי מכוונת היא בירושלמי נזיר פ"ג ה"ב בסופה א"ר יוסי בי ר' בון לא כן סברנן מימר באומר הריני נזיר (אמקבל עליו ב' נזירות קאי ומנה ראשונה ונשאל עלי' דאמרי' דעלתה לו שנייה בראשונה עש"ה) בדין הי' שלא יהא נזיר אלא אחת את הוא שהחמרת עליו שיהא נזיר שתים לא דייך שהחמרת עליו שיהא נזיר שתים אלא שאת אומר אין בידו כלום (שרצונך לומר דלא עלתה לו שנייה בראשונה ואין בידו כלום זה ודאי לא אמרי') עד כאן לשון הירושלמי עש"ה בפני משה דפירושו קשה להלום לענ"ד וכוונת הירושלמי נראה דהוא כתוס' רי"ד הנ"ל דהרי באמת הי' ראוי לומר שלא יחול מיד אלא אחד מהם מטעם כל שאינו בזא"ז כו' כיון דאין נזירות חל על נזירות [וכמו שהוא כן סברת התוס' רי"ד גבי אאחע"א] אלא דמטעם הי מינייהו מפקית הוא דחלין תרוייהו וע"כ כשנשאל על אחד מהם וודאי דאית לן לאפוקי אותו שנשאל עליו כיון דחכם עוקר הנדר מעיקרו ונעקר בלא"ה למפרע ולא שייך הי מינייהו מפקית ושוב אגמ"ל דגם בשעתה חלה השני' ולא הראשונה ודו"ק היטב: