אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-י › כלל סא

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-י · כלל סא

כלל ס

אין עונשין מן הדין. אי גם כשהלימוד איננו על עונש רק שיוכל להסתבב ממנו עונש ג"כ אעמה"ד דדנתי בזה בלקח טוב כלל ב' עש"ה דהעליתי דהוא מחלוקת המכילתא והש"ס דידן וע' לעיל כלל נ"ו אות ג' וכלל הקדום וע' פנ"י ריש קידושין ע"ע בזה ברא"ם עה"ת תצא עה"כ לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו דפירש"י בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר כו' וסמיך לי' לא יבוא ממזר ללמדך שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וק"ו מחייבי מיתות ב"ד שאין בעריות מיתת ב"ד שאין בה כרת עכ"ל וע"ז כתב הרא"ם וז"ל והא דקאמר ק"ו לחייבי מיתות ב"ד וחזר ואמר שאין בעריות מיתת ב"ד שאין בה כרת נ"ל דהוצרך לזה משום דאעמה"ד ואין מזהירין מה"ד ולפיכך הוצרך לומר שהק"ו הזה הוא אם מחייבי כריתות בלבד הוי הולד ממזר מחייבי כריתות שיש בהן גם חיוב מיתת ב"ד אם הי' בעדים והתראה לכ"ש דהשתא בלאו ק"ו נמי הוולד ממזר מכיון דכלהו חייבי כריתות נינהו עכ"ל ומבואר דס"ל דאפי' כשאין גוף הלימוד על עונש רק בהסתבבות ג"כ אעמה"ד דהא שם אין גוף הלימוד על עונש רק על פסול האדם דנחשב ממזר ופסול וכמובן:

ואולם הגור ארי' שם כ' באמת וז"ל ולא שייך כאן אין מזהירין מה"ד דאין כלל רק שלמדנו שיש ממזר מחייבי כריתות שדבר זה מום זר היכא שבא על חייבי כריתות והולד יש בו ממזרות ושפיר ילפי' ק"ו היכא שבא על חייבי מיתות ב"ד שהוא דבר זר והוולד ממזר ופשוט עכ"ל כוונתו כנ"ל דכיון דגוף הלימוד איננו על עונש רק על ענין הממזירות דנחשב ממזר והעונש בא ממילא אם בעל בת ישראל כשירה ע"כ לא שייך בזה הא דאעמה"ד ואולי גם הרא"ם ס"ל דבהסתבבות עונשין שפיר מה"ד והכא שאני דכל עיקר ענין ממזירות הנפקותא בו רק לענין זה אם אסור לבוא בקהל וע"כ חשוב כאילו הלימוד מיד על האיסור והעונש דביאתו בקהל וע"כ יש ללמוד רק איסור ולא עונש וכמו בעלמא דילפי' איסור מק"ו ואין בו עונש מטעמא דאעמה"ד ואולם ענין ממזירות יש בו נפקותא גם להקל אם מותר בפסולי קהל ואי מותר בשפחה דממזר נושא שפחה וגם יש בו נפקותא אי מיפסיל לדון דיני נפשות וכמבואר בסנהדרין (דף ל"ו ע"ב) וזה איננו עונש אל הממזר רק דין בעלמא אי מיפסיל לסנהדרין או לא [ובאמת י"ל דכוונת הרא"ם דהפיסול גופי' מה שנחשב ממזר ופסול לבוא בקהל ולסנהדרין מיקרי עונש דפיסול אדם הוא עונש והוא בכלל אעמה"ד ואולם בקידושין (דף ע"ז ע"א) יליף פסול חללות מק"ו וכן הוא ביבמות (דף ט"ו ע"ב ומ"ד ב') ואמנם משם בלא"ה קשה על הרא"ם וכמובן וע"ע יבמות (דף ס"ח ע"ב) ובאתי רק להעיר]:

ודע דלסברת המהרש"א סנהדרין דטעמא דאעמה"ד משום דלמד החמור אין מתכפר בעונש המלמד הקל א"כ יוקשה עמ"ש הרא"ם דכיון דחייבי מיתות ב"ד כרת נמי אית בהו לכן אין זה אזהרה מה"ד וק' דכיון דקרא דממזר רק באשת אחי האב כתיב דאית בה כרת ואין בה מיתת ב"ד א"כ איך נוכל ללמוד משם אערוה דיש בה כרת וגם מיתת ב"ד דילמא משום דחמירא טפי ע"כ גם פיסול הולד גדול יותר ועבירת ביאתו חמורה טפי ואין מתכפר במלקות דכיון דאית ליה להרא"ם ז"ל דשייך כאן סברא דאעמה"ד א"כ למהרש"א הנ"ל הרי כל שהלמד חמור מן המלמד שייך ביה אעמה"ד ואפי' יש בו גם החומר אשר במלמד וכמובן וא"כ ה"נ כיון דהלמד חמור ממלמד מפאת המיתת ב"ד א"כ מה בכך דיש בו גם כרת כמו במלמד וצ"ע:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה