אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-ח › כלל נב

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-ח · כלל נב

כלל נא

אחרים. מצינו תיבת אחרים לרוב בל' חכמים ופירושו עובדי כוכבים ע' סנהדרין (דף נ"ב ע"ב) אשת רעהו פרט לאשת אחרים ובב"מ (דף קי"א ע"ב) מאחיך פרט לאחרים ובבכורות (דף ב' ע"א) בישראל אבל לא באחרים ובחולין (דף ק"ח ע"ב) בבשול שאחרים אוכלין אותו ופירש"י עכו"ם ועוד שם (דף קכ"ח ע"א) אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים כו' (ע"ש ע"ב ברש"י ד"ה לאחרים) ובע"ז (דף מ"ג ע"ב) ור"ה (דף כ"ד ע"ב) שאני ר"ג דאחרים עשו לו ופירש"י עכו"ם ובבכורות (דף ט' ע"ב) לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ופירש"י עכו"ם ובמכילתא פ' משפטים עה"כ וכי יזיד איש וגו' רעהו להוציא את האחרים ועוד שם עה"כ שור איש להביא שור של אחרים ועה"כ ישלם שנים לרעהו לרעהו ולא לאחרים ובת"כ בהר פרק א' ברייתא ו' והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לכם ולא לאחרים ופי' הראב"ד שאין מוסרין פירות שביעית לעכו"ם כו' ועוד שם פרשתא ה' ברייתא ג' כספך ולא כסף אחרים אכלך ולא אוכל אחרים ופי' הראב"ד דמותר להלוות מעות העכו"ם מדעת העכו"ם בריבית ועוד שם פ' אחרי פרשתא ח' ברייתא ה' ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר לכם ולא לאחרים ופי' הראב"ד דאין עכו"ם מביאין חטאות ואשמות דהם לכפרה [וקצ"ע דחטאות ואשמות הא באין על השוגג וא"כ לרש"י מכות (דף ט' ע"א) ד"ה לפיכך דב"נ נהרג אפי' בשוגג א"כ ל"ל מיעוטא שאין מביא חטאות ואשמות וע' רמב"ם ה' מלכים פ"י ה"א דפליג ארש"י הנ"ל וס"ל דאין נהרג בשוגג רק באומר מותר וע"ע בר"ש משאנ"ץ בת"כ שם ואכ"מ]:

ועוד שם פרק ז' ברייתא א' והיתה לכם (דכתי' ביוה"כ) ולא לאחרים ועוד שם פ' קדושים פרק א' ברייתא י"א שדך ולא שדה אחרים ושם פרק ג' ברייתא ד' לעני יכול לעני מאחרים ת"ל לגר כו' ובספרי ראה לא יגוש את רעהו פרט לאחרים ועוד שם בך אביון ולא באחרים ובספרי שופטים אחיך ולא אחרים ועוד שם ראשית גז צאנך ולא של אחרים ועוד שם נביא מקרבך מאחיך ולא מאחרים ועוד שם שלש ערים תבדיל לך ולא לאחרים ועוד שם רעהו פרט לאחרים ובספרי תצא כי יהי' בך איש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה בך ולא באחרים שאין טומאת קרי בעכו"ם ועוד שם את כספך לא תתן לו בנשך וגו' כספך ולא כסף אחרים אכלך ולא אוכל אחרים ועוד שס כי תבוא בכרם רעך פרט לאחרים ועוד שם כי תבוא בקמת רעך פרט לאחרים ועוד שם גונב נפש מאחיו ולא מאחר ועוד שם כי תחבוט זיתך פרט לאחרים וכהנה רבות מאוד אספרם מחול ירבון:

והנה הבנת תואר הזה שמתוארין העובדי כוכבים בשם אחרים נראה עפ"י דברי הספרי פ' עקב עה"כ ועבדתם אלהים אחרים וז"ל למה נקרא שמם אלהים אחרים שעושין את עובדיהם אחרים עכ"ל ועפי"ז יש להבין ג"כ מאי דאסקו שמי' דאלישע בן אבוי' בשם אחר ובחגיגה (דף ט"ו ע"א) אשכח זונה תבעה אמרה לי' ולא אלישע בן אבוי' את עקר פוגלא ממישרא בשבת ויהב לה אמרה אחר הוא עכ"ל הגמ' ונראה הכוונה דע"ש מעשה זאת אסקו שמי' אחר והנה וודאי דלא קראו שמו אחר עבור שהזונה קראתו כן ואמרה אחר הוא רק נראה דעבור החילול שבת בעצמו קראוהו בשם אחר וזה עפ"י דברי הספרי עקב שהבאתי דעובד עכו"ם נקרא אחר וכדאמר שעושין את עובדיהם אחרים ובחולין (דף ה' ע"א) איתא דמחלל שבת כעובד עכו"ם ע"ש ברש"י וע"כ שפיר גם המחלל שבת בשם אחר יכונה:

וביותר יובן זה עפמ"ש במ"א דשמירת שבת הוא עיקר ענין הישראליות דמחלל שבת בפרהסיא הוא מומר לכה"ת ומומר לכה"ת הנה הוא יציאה מענין הישראליות וברעיא מהימנא יתרו פקודא כ"ד דשבת איהי כללא דאורייתא ואין דבר המבדיל בין ישראל לעובדי כוכבים כל כך כמו השבת כי כל המצות אעפ"י שאין העובדי כוכבים מצווין עליהם עכ"ז מותרים לקיימם משא"כ בשבת דעובד כוכבים ששבת חייב מיתה ולכן ע"י חילול שבת האדם יוצא חלילה מענין הישראלי ונעשה עניינו ענין עובד כוכבים ואם דגם במצות ת"ת אמרו דעובד כוכבים העוסק בתורה חייב מיתה עכ"ז ביטול תורה איננו עבירה בקום ועשה ולכן אין האדם משתנה על ידו כל כך להחשב יוצא מענין הישראלי כיון שלא עשה מעשה בגופו משא"כ מעשה חילול שבת דעשה מעשה עבירה בדבר המבדיל בין ישראל לעכו"ם לכן שפיר יוצא חלילה מענין הישראלי לענין עכו"ם וכמובן וע' שו"ת הרמ"ע מפאנו סי' י"ח שדיבר בענין הבדלה דמוצאי שבת וכ' וז"ל ובפרק ערבי פסחים סבר רב שחותמין בהבדלה כל מוצאי שבת מקדש ישראל וטעמי' דכיון דנפקא לה קדושת שבת לא תיסק אדעתין דפקעא לה קדושתייהו דישראל עכ"ל ז"ל:

ומבואר ג"כ כי השבת הוא עיקר ענין קדושה הישראלית עד דהוצרכו לתקן מקדש ישראל בהבדלה כי היכי דלא תיסק אדעתין דבצאת השבת פקעא לה קדושתיהו דישראל וע"כ ע"י חילול שבת חלילה שפיר ניתן להאמר שהאדם יוצא חלילה מענין כלל קדושה הישראלית לענין אינו ישראלי. ובכתבי אגדה שלי הארכתי בזה ואכ"מ וע"כ כיון שאנו מוצאין שהעכו"ם מכונין בלשון חכמים בשם אחרים לכן שפיר גם המחלל שבת דנחשב יוצא מענין הישראלי בשם אחר יכונה וכמובן וע' ספרי שופטים עה"כ נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו' וז"ל לך ולא לעובדי כוכבים ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בנוהגים מנהג גוים עכ"ל פי' דכוונת הכתוב אישראל הנוהגים כו' וא"כ מבואר דנוהגים מנהג גוים קרינהו קרא בשם גוים וא"כ שפיר ניתן להאמר ג"כ דחילול שבת דהוא עשי' נגד כלל ענין הישראלי וכנ"ל ושייך רק לאינו ישראלי דנצטוו על עשיית מלאכה דעכו"ם ששבת כו' וכנ"ל וע"כ שפיר יתואר המחלל בתואר אחר דהוא תואר ושם עכו"ם וכהך קרא דקרי לנוהגים מנהג גוים בשם גוים:

ואם כנים הדברים האלה דמאי דאסקו שמי' דאלישע בן אבוי' אחר הוא ע"ש החילול שבת דמחלל שבת נקרא אחר הנה נפתח לנו פתח להבין בפשיטות ג"כ דברי הירושלמי תענית פרק ב' ה"א וז"ל תני כשם שמתריעין עליהם (על צמחים ששינו ע"ש) בשאר שני שבוע כך מתריעין עליהם בשביעית מפני פרנסת אחרים מהו מפני פרנסת אחרים חברייא אמרי מפני פרנסת עכו"ם ר"ז אמר מפני פרנסת חשודים (החשודים לאכול פירות שביעית ולעשות עבודת קרקע בשביעית, קרבן עדה) כו' עכ"ל הירושלמי הצריך לעניננו:

והנה לדעת החברייא דקאי אעכו"ם מובן בפשיטות לישנא דמפני פרנסת אחרים דעכו"ם מכונין בשם אחרים וככל הנך דוכתי דמייתינא והוא עוד בלשון חכמים עד למרבה משא"כ לר"ז דס"ל דקאי אחשודים על השביעית צריך להבין מדוע קרי להו בשם אחרים ואולם לדרכנו הנ"ל דמחלל שבת בשם אחר יקרא ניחא בפשיטות עפ"י דברי הת"כ פ' בהר פרק א' ברייתא א' וז"ל שבת לד' כשם שנאמר בשבת בראשית שבת לד' כך נאמר בשביעית שבת לד' עכ"ל הרי דשביעית איתקש לשבת וענינו ענין השבת וע"כ שפיר כי היכי דמחלל שבת נקרא אחר ה"נ מחללי שביעית שפיר נקראים בשם אחרים ומדברי הירושלמי אלה ג"כ יש ראיה לדברינו הקדומים דמחלל שבת בשם אחר יקרא דהא מחללי שביעית קרי להו בהדיא בירושלמי הנ"ל בשם אחרים ושבת נמי הרי ענינו ענין השביעית כיון דאיתקשו להדדי וכת"כ הנ"ל ומסברא נמי ענינם אחד דשניהם ענינם ענין שביתה בשביעיות אלא דשבת הוא שביתה בשביעית לימים והשביעית שביתתו בשביעית לשנים והשבת מקודש יותר משביעית דשביתת שביעית רק בעבודת קרקע ורק בלאו ועשה ואילו השבת שביתתו בכל מלאכות ובסקילה וע' שבת (דף ס"ח ע"א) וע"כ כיון דמחלל שביעית נקרא אחר כ"ש שיש לו למחלל שבת להקרא בשם אחר וכמובן:

והנה נתבאר עכ"פ מירושלמי תענית הנ"ל דחילול שביעית חשוב יציאה מענין הישראליות מדנקראים מחללי שביעית בשם אחרים דהוא תואר עכו"ם וכמובן ויש לי להבין עפי"ז ש"ס גיטין (דף נ"ד ע"א) ההוא דא"ל לחברי' דייר בר דיירתא (גר בן גיורת) א"ל אנא לא אכלי פירי דשביעית כוותך עכ"ל הגמ' ולפי הנ"ל הנה מובנת התשובה הזאת כי לעומת מה שגינה אותו חבירו וזילזל אותו היותו גר בן גיורת ואינו ישראל מלידה ומבטן הנה השיב לו הוא כי הוא עכ"פ גר משא"כ זה המגנה האוכל פירות שביעית הנה ענינו יוצא מענין הישראלי לאינו ישראלי ויש לו תואר עכו"ם וכנ"ל וא"כ הרי הגר מעולה ממנו דהוא גר והוא הרי ענינו ענין עכו"ם ודו"ק ונכון בס"ד:

והנה נזכרתי עוד דברי הירושלמי חגיגה פ"ב ה"א וז"ל מני אחר (מי הוא אחר) אלישע בן אבוי' שהי' הורג רבי תורה (גדולי תורה) אמרין כל תלמיד דהוה חמי לי' משבח באורייתא הוה קטיל לי' (אמרו כל תלמיד שהי' רואה שהוא מצליח בתורה הי' הורגו ע"י מכשפות או ע"י שמות) ולא עוד אלא דהוה עליל לבית וועדא והוה חמי טלייא קומי ספרא (נכנס לבית המדרש והי' רואה נערים יושבין לפני רבן) והוה אמר מה אילין יתבין עבדין הכא אומנותי' דהן בנאי אומנותי' דהן נגר אומנותי' דהן צייר אומנותי' דהן חייט (הי' אומר מה אלו יושבין כאן כלומר מה תועלת להן בלימודן הלא סופן שלא יצליחו בתורתם אלא זה יהי' אומנתו בנאי וזה נגר כו') וכיון דהוון שמעון כן הוון שבקון לי' ואזלין (כיון ששמעו הילדים כן שלא יצליחו בתורה היו מניחים לרבן והלכו להן) עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו' שחיבל מעשה ידיו של אותו האיש (שבדברי פיו הי' מחטיא התינוקות ונראה שילדיו היו והי"מ פי' שכל ישראל אחים זה לזה והראשון נ"ל. ק"ע) אוף בשעת עקתא הוון מטענין לון מטולין והוו מתכוונין מיטעון תרי חד מטול שנים שעשו מלאכה אחת (בשעת צרה שגזרו על ישראל שלא לקיים המצות היו נותנין משאות על ישראל בשבת והיו הישראלים מתכוונים שיהיו שנים נושאין משא אחד כי היכי דליהוו שנים שעשאוהו דפטורים מה"ת) אמר אטעיננון יחידאין (אמר אחר שיטעינום יחידים כל אחד בפ"ע כי היכי דליעבדו איסורא דאורייתא) אזלון ואטעינון יחידאין כו' עכ"ל הירושלמי הצריך לעניננו:

ונראה ג"כ שהירושלמי בא לתת טעם על מה שקראוהו בשם אחר וזהו שאמר בירושלמי מני אחר אלישע בן אבוי' שהי' הורג רבי תורה כו' ר"ל דעבור המעשים והדברים האלה שהביא קראו שמו אחר וזה עפ"י מה דמייתינא דאחרים הוא תואר עכו"ם והנה עיקר הדברים המבדילים הבדלה גמורה בין ישראל לעכו"ם הם ת"ת ושבת דשאר כל המצות נהי דאין העכו"ם מצווין עכ"ז מותרים לקיימם משא"כ שבת ות"ת עכו"ם ששבת וכן עכו"ם העוסק בתורה חייב מיתה וכנ"ל וע"כ בהיות שחטא אחר בב' אלו הדברים דייקא וכמו שהביא הירושלמי שהי' הורג רבי תורה ותלמידים שראה אותם מצליחים בתורה והי' גורם לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן וילכו להן הרי דהכשיל אחרים בביטול תורה וה"נ הכשיל אחרים בחילול שבת וכדאמר שאמר אטעינון יחידאין כו' וע"כ כיון שחטא בב' אלו הדברים דייקא ביטול תורה וחילול שבת שהן הן הדברים שהן עיקר הבדלת ישראל מעכו"ם לכן עבור זה אסיקו שמי' אחר דהוא תואר עכו"ם וכמובן ודו"ק ונכון בס"ד]:

ואם כנים הדברים הנה יש לדקדק מירושלמי חגיגה הנ"ל דלאו דלפני עור היינו עבירת הכשלה בחטא הוא חלק מעצם החטא אשר הוא מכשיל בו את חבירו וזה שלא כדעת הר"ן סנהדרין (פ' בן סורר) שכ' דלאו דלפני עור לא חשוב אביזריהו דעכו"ם במכשיל לעבוד עכו"ם ואינו ביהרג ואל יעבור דלאו כללי הוא על כל התורה שלא להכשיל בדבר שהוא נגד מצותיו ית' יהי' איזה שתהי' וע"כ היא עבירה בפ"ע כשאר עבירות דהם ביעבור ואל יהרג ולא חשיבא ההכשלה חלק מעבודת עכו"ם ואביזריהו דעכו"ם כי היכי דתיהוי ביהרג ואל יעבור דההכשלה עבירה בפ"ע היא ואיננה חלק העבירה הפרטית אשר הוא מכשיל בה עש"ה ואילו מדברי הירושלמי הנ"ל לפי פירושינו הנ"ל מוכח איפכא דההכשלה הוא חלק מעצם החטא הפרטיי מדחשיב ליה להירושלמי עבירת ההכשלה בביטול תורה וחילול שבת לעצם חטא ביטול תורה וחילול שבת דהוי החטא בדבר המבדיל בין ישראל לעכו"ם וראוי שיכונה החוטא בשם אחר דהוא תואר עכו"ם וכדפרישית דאילו הי' עבירת הכשלה עבירה דעלמא ולאו כללי על כל התורה ולא חלק העבירה הפרטית אשר הוא מכשיל בה א"כ הרי ההכשלה בביטול תורה וחילול שבת הרי אינה עבירת ביטול תורה וחילול שבת כלל רק עבירה דעלמא כשאר עבירות דאין העובר קרוי על ידם בשם אחר ואכתי אמאי קרו ליה בשם אחר ודו"ק וע' ספרי לקח טוב כלל א' דדנתי קצת בדברי הר"ן הנ"ל מאיזה מקומן בס"ד ויש לנו בזה עוד דברים ואכ"מ:

ודע דגוף דברי הירושלמי הנ"ל דאמר דאחר הי' גורם לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן ולא יעסקו בתורה י"ל הבנת הדבר עפ"י המבואר בהאר"י ז"ל בכמה דוכתי דחטא אחר הי' בבחי' קליפת מט"ט ע' בחגיגה (דף ט"ו ע"א) דחזא מט"ט דאיתיהיב ליה רשותא למיתב כו' וזהו שאמרו שם ע"ב על ר"מ דלמד מאחר דרמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק היינו דאתוון ט"ט דמט"ט הם בחי' הקדושה שבו ועולים ח"י בחי' יסוד ח"י דמט"ט הוא בחי' יסוד דיציר' כנודע ואתוון רמו"ן הסובבים לאתוון ט"ט בשם מט"ט הם קליפה דידי' בחי' קליפה הסובבת הפרי וזהו רמון מצא תוכו אכל היינו אתוון ט"ט שבתוכו אבל קליפתו זרק ולא טעה כאחר להמשך חלילה אחר קליפת מט"ט עכת"ד האר"י ז"ל וע' לעיל כלל ל"ג והנה בע"ז (ד' ג' ע"ב) איתא ברביעיות מאי עביד (בג' שעות רביעיות של היום מאי עביד הקב"ה משחרב ביהמ"ק ואין שחוק לפניו דמעיקרא אמר שם דרביעיות יושב ומשחק עם לויתן ע"ש) יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה כו' ומעיקרא מאן הוי מגמיר להו איב"ע מט"ט כו' ומבואר דמט"ט בו ענין אגמורי תינוקות של בית רבן תורה ובוודאי דזה מבחי' הטוב והקדושה שבמט"ט וכמובן וע"כ אחר דהי' בחי' קליפה דמט"ט לכן הי' ענינו היפוך זה שהסית לתינוקות של בית רבן שיניחו את רבן ולא יעסקו בתורה ודו"ק ונכון בס"ד:

ודע כי בענין השם אחרים מצאתי עוד חידוש במנחות (דף ס"א ע"א) במשנה אחד אנשים ואחד נשים (קרבנן טעון תנופה) בישראל ולא באחרים ובגמ' שם מאי קאמר (רישא קתני אחד אנשים ואחד נשים והדר קתני אבל לא באחרים דמשמע אנשים ולא נשים רש"י) א"ר יהודה ה"ק אחד אנשים ואחד נשים קרבנן טעון תנופה ותנופה עצמה בישראל אבל לא בידי נשים עכ"ל הגמ' הנה דבהך משנה דמנחות אתקריאו נשים בשם אחרים וזו פליאה גדולה דהא נשים נמי ישראל נינהו ואיך שייך למימר עלייהו בישראל אבל לא באחרים ולפי דברי התוס' שם ד"ה בישראל יש ליישב קצת ובאתי רק להעיר:

ובענין השם אחרים אשר לעובדי כוכבים דכבר כתבתי טעם לזה וי"ל עוד טעם פשוט דהוא מפאת היותם מסטרא דק"ל אחר וכמובן וע' גור ארי' עה"ת שמות פרשה י"ב פסוק י"ב שהביא שם דרש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' וכ' וז"ל ועברתי בארץ מצרים ולא מלאך המכה ביד ימינו והכיתי אני ולא שרף המחריב את הכל ושורף הכל אני הוא ולא השליח הוא מט"ט שר הגדול ששמו כשם רבו כי שלוחו בשם כמותו לכך שמו בקרבו אני ולא אחר הבן מלת אני ולא אחר הם אלהים אחרים ומתחלה זכר ג' כתות משמשים המרכבה וכאן זכר אלהים אחרים והם חוץ ואחר עכ"ל ז"ל וא"כ מובן הטעם בפשיטות מדוע אתקריאו עובדי כוכבים בשם אחרים ובאתי רק להעיר:

ובענין הירושלמי תענית שהבאתי למעלה דקרי לחשודים על השביעית בשם אחרים והנה כתבנו כבר למעלה טעם לזה ואולם נלענ"ד עוד בזה טעם פשוט טפי וזה עפ"י דברי הספרי עקב שהבאתי למעלה עה"כ ועבדתם אלהים אחרים למה נקרא שמם אחרים לפי שעושין את עובדיהם אחרים ומבואר דעובדי ע"ז נקראים אחרים והנה מצינו היות לעבירת שביעית התייחסות והשתוות לחטא ע"ז והוא במדרש אגדת בראשית פרק י"ג עה"כ וירדוף עד דן וז"ל מה ראה לרדוף עד דן מכאן אמרו רבותינו שני דברים מכין לפניהן ולאחריהן ע"א ושביעית הנוטע ערב שביעית חייב ומוצאי שביעית חייב כך ע"א מכה לפני' ולאחרי' והיאך עד עכשיו שעתיד ירבעם בן נבט שמעמיד ע"א בדן כו' (פי' דחטא ירבעם שהעמיד ע"ז בדן הכה גם לפניו וע"כ כבר גם אברהם השיג תשות כח בבואו לדן עבור חטא דירבעם שחטא שם בעתיד ולכן רדף רק עד דן וע' סנהדרין (דף צ"ו ע"א)( עכ"ל ומבואר שחכז"ל ייחסו ודימו עבירת שביעית לע"ז וע"כ בפשיטות ניחא הא דחשודין על השביעית קרוין בשם אחרים וז"פ ונכון בס"ד:

ועיין עוד במעילה (דף י"ג ע"א) במשנה ולד המעשרות לא ינוק מן המעשרות (לפי שהמעשר קדוש ובנה חולין ונמצא נהנה מחלב המוקדשין) ואחרים מתנדבין כן וברש"י כלומר בסתם וודאי אסור לינק מן המעושרות אבל אחרים מתנדבין כן שמתנים קודם לכן ע"מ כן אני מכניס נקבה זו לדיר להתעשר שאם תקדיש יהא חלבה חולין שתהא מניקה ולדה בהיתר ושמעתי דלהכי מהני להו תנאה הואיל ויכולין לעכב שלא תכנס נקבה זו לדיר עד לאחר זמן הלכך מהני להו תנאה והוי כנדבה ולהכי קרי להו אחרים שאינן מחמירין עליהן כראוי עכ"ל וי"ל ג"כ הטעם דקרי להו אחרים עפ"י ספרי הנ"ל דעובדי עכו"ם מכונים אחרים:

והנה בש"ס מעילה (דף י"ח ע"א) מוכח דמעילה בהקדש יש בה דמיון מה לעבודת עכו"ם ע"ש דאמר כי תמעול מעל אין מעל אלא שינוי וכה"א איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל ואומר וימעלו באלקי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים וע"ש (דף י"ט ע"א) דאמר דמעילה אקשי רחמנא לעכו"ם ע"ש וע"כ אנשים הללו שאין מחמירין עליהן כראוי בענין הנאה מהקדש דהוא לתא דמעילה להכי קרי להו בשם אחרים ואולם לולי דברי רש"י מעילה הנ"ל דכ' דקרי להו אחרים מפאת שאין מחמירין עליהן כראוי הי' אפשר לומר עוד דהיינו טעמא דקרי להו אחרים מפאת היות סברתם דהקדש מעשר בהמה כהקדש נדבה חשוב ומהני תנאי שלהם לשייר החלב והטעם דכיון שהי' בידם שלא להכניס הנקבה לדיר הלכך אעפ"י שהכניסוה ועלה מניינה בעשירי דעשירי מאליו קודש והוא הקדש של חיוב מעתה לא הקדש של נדבה עכ"ז כיון שהי' בידם שלא להביא את הנקבה הזאת לכלל החיוב חשיב להו גוף ההקדש נדבה כיון שבא מכח נדבה ורצון ומהני להו בי' תנאה מש"ה מפאת היותו נחשב נדבה:

והנה סברתם זאת נראה דהוא פלוגתא דתנאי בזבחים (דף קי"ז ע"ב) דפליגי שם ר"מ ורבנן בקרבנות נזיר אי חשיבי נידר ונידב וקרבו בבמה או חשיבי חובות ולא קרבו בבמה עש"ה דר"מ ס"ל דחשיבי נידר ונידב ורבנן ס"ל דחובות נינהו וע"ש ברש"י דכ' בטעמא דר"מ וז"ל דאע"ג דבמלאת נזרו הויין קרבנותיו חובה עליו מיהו ע"י נדר באה עליו עכ"ל הרי דסברת ר"מ ממש כסברת המתנדבים הנ"ל דנהי דאחרי שנזר הקרבנות חובה עליו עכ"ז כיון שהי' בידו שלא לנזור ובא חיוב הקרבנות מכח דבר שהוא נדבה ורצון לכן חשיבי גם הקרבנות גופייהו נדבה וקרבו מש"ה בבמה וא"כ ניתן להאמר בפשיטות דמתנדבים הנ"ל בשיטת ר"מ דש"ס זבחים הנ"ל הוא דאזלי וע"כ כי היכי דקרינן לר"מ בשם אחרים וכמבואר בהוריות (דף י"ג ע"ב) ה"נ קרי להנך מתנדבים בשם אחרים על דאזלי בשיטת ר"מ הקרוי אחרים [והא דקרי הכי במשנה מעילה שם גם להמתנדבים בקדשים כן ע"ש י"ל דאגררא דהך דמעשר נקט נמי בקדשים לישנא דאחרים וכדמצינו כן בכמה דוכתי] ובאתי רק להעיר:

ודע דגוף דברי הספרי הנ"ל למה נקרא שמם אחרים שעושין את עובדיהם אחרים נלענ"ד הבנתם בפשיטות ג"כ עפ"י ש"ס מעילה (דף י"ח ע"א) הנ"ל נפש כי תמעול מעל אין מעל אלא שינוי כו' ואומר וימעלו באלקי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים וברש"י ויזנו אחרי הבעלים ששינו עצמן מן המקום לעכו"ם עכ"ל ועוד שם בש"ס (דף י"ט ע"א) כי אקשי רחמנא (למעילה) לעכו"ם דעד דאית בה שינוי גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום ויפגם כו' וברש"י דעד דאית בה שינוי שמשנה עצמו משכינה לעכו"ם עכ"ל ומבואר בזה דעבודת עכו"ם מיקרי שינוי בגמ' ונחשב העובד נשתנה על ידי עבודת עכו"ם וע"כ שפיר מיקרי אחר כיון דנשתנה ואיננו אותו שהי' תחלה:

ודע דמה דאסיקו שמי' דאלישע בן אבוי' אחר שהארכנו בזה למעלה י"ל עוד דהוא עבור שאמר שמא ח"ו שתי רשויות הן וכמבואר בחגיגה שם (דף ט"ו ע"א) וזהו עבודת עכו"ם וע"כ קראוהו אחר וכדברי הספרי הנ"ל דעובדי עכו"ם קרוים אחרים וזה פשוט:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה