אור ברסלב
בית האוצר חלק א מערכת א-ח › כלל נא

בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל

מערכת א-ח · כלל נא

כלל נ

אחר. בב"ר פרשה מ"ד ר' יודן ור' הונא תרויהון בשם ר' יוסי בן זימרא ר' יודן אמר כ"מ שנא' אחרי סמוך אחר מופלג ור' הונא אמר כ"מ שנא' אחר סמוך אחרי מופלג ע"כ וצריך לדעת בל' חכמים איך הוא וע' נזיר (דף ט"ו ע"א) במשנה הריני נזיר לכשיהי' לי בן ונזיר מאה יום נולד לו בן עד שבעים לא הפסיד כלום לאחר שבעים סותר שבעים שאין תגלחת פחות מל' יום ובגמ' אמר רב יום שבעים עולה לכאן ולכאן כו' ת"ש נולד אחר שבעים סותר שבעים (פי' מפסיד וס"ל דאחר שבעים הוי פירושו יום שבעים ואחד ואמאי מפסיד כלום לרב בלידת הבן הא יום הלידה עולה לכאן ולכאן ועולה נמי לתחילת הנזירות דבן נמצא דל' יום דבן כלים ביום ק' ויכול לגלח שפיר ביום ק"א. תוס') מאי אחר אחר אחר כו' פי' דאחר דמתניתין היינו אחר אחר ואיירי בנולד ביום ע"ב עש"ה ומוכח דהמקשן ס"ל דאחר היינו סמוך והתרצן תירץ דיש לפרש נמי תיבת אחר על זמן מופלג היינו אחר אחר [וע"ע דוגמת הך דנזיר בנדה (דף י"ד ע"ב) אמר רב חסדא מאי אחר אחר אחר וביומא (דף ו' ע"א) ע"כ לא פליגי רבנן עלי' דר"ע אלא באחר אחר אבל בחד אחר מודו לי'] והנה בנזיר שם פריך אהאי שינויא דמאי אחר אחר אחר וז"ל הגמ' מאי אריא דתני נולד עד שבעים לא הפסיד כלום אפי' אחר שבעים נמי הא אמרת לא סתר אלא ש"מ אחר ממש וכן מתניתין לרב ש"מ ורב כמאן אמרה לשמעתתי' כו' רב דאמר כר' יוסי כו' עכלה"ג הצריך לענייננו וע"ש ברש"י ותוס' דנתקשו בהבנת דברי הגמ' דאמר וכן מתני' לרב ופירשו דה"ק דממתני' יש להוכיח דלא כרב ופי' זה הוא מקושי ההבנה ולולי דבריהם ז"ל הי' אפשר לומר לפענ"ד דכאשר הכריח דכוונת המשנה אחר ממש אמר וכן מתני' וודאי גם לרב היינו דגם רב מודה דכוונת המשנה אחר ממש אלא דרב פליג אמתני' באמת ולכן פריך ורב כמאן אמרה לשמעתתי' כו' דנהי דרב תנא הוא ופליג עכ"ז לא ניחא לי' לומר דרב יחלוק על דבר המוסכם מכל התנאים ולכן מהדר למצוא תנא הסובר כסברת רב ומסיק דרב דאמר כר' יוסי:

ואולם עדיין יוקשה דל"ל להגמ' לומר האי וכן מתני' לרב דנהי דנתפרשו הדברים עכ"ז עדיין הם מלות מיותרות לכאורה והי' די לגמ' לומר אלא ש"מ אחר ממש ש"מ ורב כמאן אמרה לשמעתתי' כו' ונראה בזה אם נאמר דלשון חכמים בענין אחר סמוך ואחרי מופלג משתוה ללשון תורה אזי י"ל דכוונת הגמ' עפ"י ש"ס ערכין (דף כ"ד ע"א) איתמר המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר קדושה ונותן חמשים ושמואל אמר אינה קדושה כל עיקר כו' ושם ע"ב מ"ט דרב דא"ק משנת היובל ושנת היובל בכלל ושמואל מי כתיב ואם בשנת היובל משנת היובל כתי' משנה שאחר היובל בשלמא לרב היינו דכתיב ואם משנת היובל ואם אחר היובל אלא לשמואל מאי אחר היובל (הא קרא קמא דבעי חמשים נמי לאחר היובל קאי) אחר אחר (כגון שתים ושלש שנים אחר היובל איכא גירוע אבל אקדשה בשתא דבתר יובל ליכא גירוע) עכלה"ג הנה דנחלקו בזה רב ושמואל בלישנא דקרא דשמואל מפרש לי' לאחר דקרא אחר אחר ורב מפרש לי' אחר ממש והנה י"ל דזה עיקר טעם פלוגתא דרב ושמואל הנ"ל דרב לא מיסתבר לי' לפרש תיבת אחר אחר אחר וא"כ כיון דקרא אחר ממש קאמר על כרחך קרא קמא איובל עצמו קאי וע"כ ההכרח לומר דמקדיש ביובל עצמו קדוש ונותן חמשים ושמואל ס"ל דשפיר יש לפרש אחר אחר אחר ולפי"ז הש"ס דנזיר הנ"ל ה"ק וכן מתני' לרב היינו דרב גופי' לפי מאי דס"ל בערכין דאחר היינו אחר ממש ואינו מתפרש על אחר אחר א"כ מודה נמי וודאי דכוונת האי אחר דמשנה נזיר הנ"ל הוא ג"כ אחר ממש [וא"צ לראי' מהא דמאי ארי' דתני עד שבעים כו' דבלא"ה נמי תיבת אחר גופי' דמתני' מתפרש בהכרח כן לפי סברת רב עצמו לטעמי'] אלא דרב פליג אמתני' וע"ז פריך ורב כמאן אמרה לשמעתתי' כו' ומדוייק הלשון וכן מתני' לרב בס"ד ובאתי רק להעיר:

וע"ע ערכין (דף כ"ט ע"ב) אחר היובל שנים תקנה סמוך ליובל מופלג מן היובל מנין כו' והוא מספרא בהר פרשה ג' ברייתא י' וסתם ספרא ר' יהודה וא"כ יש ללמוד דס"ל לר' יהודה דאחר סמוך:

ועיין גור ארי' דברים פרשה י"א פסוק ל' ד"ה אחרי שביאר שם טעם הפלוגתא אי אחר סמוך ואחרי מופלג או להיפוך ע"ש שכ' סברת כל אחד מהם מהו וע"ש עוד שכ' דאפי' למ"ד דאחרי מופלג אין הכוונה שמוכרח להיות מופלג בזמן דווקא רק הכוונה שהדבר המוזכר בל' אחרי אין לו חיבור וצירוף אל הדבר הנזכר קודם לו והוא מחולק ומובדל ממנו ואינו דבר אחד עמו עש"ה והנה מש"ש הגור ארי' ז"ל וז"ל ומ"מ אע"ג דאמרי' אחרי מופלג מצאנו אחרי סמוך אחרי מות שני בני אהרן שבאותו יום שמתו בני אהרן נאמרה הפרשה והיינו דאע"ג דאחרי מופלג לא נאמר כמה הוא מופלג כי אף שעה אחת נקרא מופלג רק כאשר כתיב אחר הוא סמוך כאילו הי' מעשה אחד עם מעשה הראשון ולפיכך כתי' אחר ואחרי מופלג שהוא מחולק ומובדל ממנו וזהו מופלג עכ"ל והנה מה שהקשה מאחרי מות שני בני אהרן [והוא קושית התוס' גיטין (דף ס' ע"א) ד"ה ופרשת] ותי' דאף שעה אחת נקרא מופלג י"ל דלמ"ד דאין מחוסר זמן לבו ביום ע' זבחים (דף י"ב ע"א) ומנחות (דף ה' ע"א) ועוד בכמה דוכתי אזי כל שהוא באותו יום לא חשיב שעה אחת הפסק כיון דאין החסרון זמן דבו ביום חסרון כלל ולפי"ז י"ל דפלוגתא דאחר סמוך ואחרי מופלג הנ"ל בפלוגתא דאין מחוסר זמן לבו ביום הוא דפליגי [דהא דאין מחוסר זמן כו' פלוגתא דאמוראי הוא בזבחים ומנחות שם] דמ"ד דאחרי סמוך ס"ל דאין מחוסר זמן לבו ביום וא"כ הי' לו ראי' מהך דאחרי מות שני בני אהרן דאחרי סמוך וכמובן וע"כ ממילא דאחר מופלג דאל"כ מדוע, כתב קרא פעם אחרי ופעם אחר ומאן דפליג עלי' ס"ל דיש מחוסר זמן לבו ביום וע"כ שפיר מצי סבר להיפוך וכמובן וע"ע יבמות (דף צ"ט ע"ב) אפי' סילק את הישנה (לחם הפנים) שחרית וסידר את החדשה ערבית אף היא היתה תמיד והיינו משום דלא הי' השלחן עונה שלימה יום או לילה בלא לחם וע' שבת (דף קל"ג ע"ב) דדייק מזה דאפי' פירש מן המילה חוזר אפי' אציצין שאין מעכבין דכיון דהוא באותו יום לא חשוב פרישה כלל והוי עשי' השני' מחוברת עדיין לעשי' הראשונה וכאילו לא פירש מעולם וא"כ לסברא זאת ג"כ י"ל דכל באותו יום לא שייך תיבת אחרי דהוא מורה על הפלגה ושכבר נסתלק הדבר האחד והתחיל הדבר הב' ולפי"ז י"ל ג"כ דפלוגתא דאחרי מופלג תליא בפלוגתא דמנחות ושבת הנ"ל עש"ה דהוא שם פלוגתא דתנאי ובאתי רק להעיר [ודע דמפירש"י בדברים שם מתבאר דאחרי מופלג איננו דווקא בהפלג זמן רק שייך גם בהפלג מקומיי דמקום הסמוך למקום יאמר עליו שמקום זה הוא אחר מקום זה ומקום הרחוק ממקום יאמר עליו שהוא אחרי המקום ההוא עש"ה ברא"ם ובמפרשים]:

וע"ע רש"י ריש וזאת הברכה דכ' בשם הספרי לפני מותו סמוך למיתתו והנה בגור ארי' דברים י"א פסוק ל' הנ"ל כ' דתיבת לפני מקביל לתיבת אחרי דכמשמעות תיבת אחרי בזמן דאחר הדבר כן הוא משמעות תיבת לפני בזמן דלפני הדבר עש"ה וא"כ מדס"ל לספרי הנ"ל דלפני הוא סמוך א"כ ה"ה דס"ל דאחרי סמוך והאי ספרי הוא סתם ספרי דהוא ר' שמעון וכמבואר בסנהדרין (דף פ"ו ע"א) וא"כ לפמ"ש לעיל דסתם ספרא דהוא ר' יהודה ס"ל דאחרי מופלג נמצינו למידין דהאי מילתא דאחר סמוך כו' הוא פלוגתא דספרא וספרי ודר' יהודה ור"ש ואולם בגוף הספרי איתא בזה"ל לפני מותו וכי תעלה על דעתך שלאחר מיתה הי' משה מברך את ישראל אלא מת"ל לפני לפני מותו סמוך למיתתו עכ"ל ונראה לכאורה מזה להיפוך דל' לפני כולל בין סמוך בין מופלג אלא דכאן דייקא קאי בהכרח אסמוך דאי כולל גם מופלג א"כ לישתוק קרא לגמרי ואנא ידענא דוודאי בירכם קודם המיתה סמוך או מופלג דאחר מיתה א"א וע"כ יתורא דקרא דייק דאתי לאשמעי' דבירכם סמוך למיתה וע' ריש וזאת הברכה שם ברא"ם וגור ארי' והג"א כ' שם להדיא בפירושו הב' דלפני לחוד הוא בין סמוך בין מופלג עש"ה ] ובאתי רק להעיר:

וע"ע בגור ארי' בראשית כ"ב פסוק כ' ד"ה אחר וע"ש בלבוש האורה דכ' ג"כ הסברת הפלוגתא דאחר סמוך ואחרי מופלג באופן אחר ממה שפי' הג"א ז"ל עש"ה:

תוכן העניינים

בית האוצר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה