בית האוצר חלק א· רבי יוסף ענגיל
מערכת א-ו · כלל כה
אונס. אי אונס דיום אחרון חשוב אונס הוא מחלוקת הראשונים ז"ל כנודע ע' ש"ע יו"ד סי' רל"ב סעי' י"ב בהג"ה וע' מ"ק (דף ט' ע"א) דאמר דהא דאין נושאין נשים במועד הוא משום ביטול פרי' ורבי' (שישהה כל השנה מלישא אלא ימתין עד המועד כדי שירויח לעשות סעודה אחת למועד ולנשואין) ופריך מהא דתני' דכל אלו שאמרו אסורין לישא במועד מותרין לישא ערב הרגל (ואמאי מותרין הא איכא למיחש שישהה אערב הרגל כדי שיהיו ז' ימי המשתה ברגל וירויח הסעודות וכנ"ל) ומשני לחד יומא לא משהי איניש נפשי' (דדילמא מיתרמי לי' איזה אונס ביום ההוא ורק אילו הי' מותר לישא כל הרגל הי' משהה) עכ"ל הגמ'. ויש קצת ראי' מזה דאונס דיום אחרון לא חשוב אונס דכיון דלחד יומא לא משהי איניש נפשי' לא הי' לו להמתין על יום האחרון והי' לו לחוש שמא ביום האחרון יארע לו אונס ודו"ק. ואולם זהו רק תחלתו בפשיעה וסופו באונס וראוי שיהי' תלוי בפלוגתא אי תחלתו בפשיעה כו' חייב או פטור ובאתי רק להעיר. וע"ע בירושלמי ר"ה פ"א ה"א ר' בון בר חייא בעי שלמה שנתו (של קרבן דנדר או נדבה) בעצרת מהו (שיעבור בבל תאחר דבפסח וסוכות עובר שפיר כיון דבידו להקריבו בחול המועד דידהו משא"כ בשלמה שנתו בעצרת דאין בידו להקריבו דנונ"ד אין קריבים ביו"ט מהו) אפשר לומר הוא אינו כשר ועובר (פי' דאיך אפשר שיעבור הא אינו כשר להקריבו ביו"ט דנונ"ד אין קריבים ביו"ט וכנ"ל וא"כ מדוע יעבור) כו' עש"ה דאמר דיש לו לעבור מפאת דהי' לו להקריבו קודם עצרת ואע"ג דרק ג' רגלים קובעין לב"ת וזה הרי שלמה שנתו בעצרת והוי העצרת עצמו רגל הג' עכ"ז שפיר עובר אחרי עבור העצרת בב"ת מפאת שלא הקריבו לפני העצרת והביא עצמו לידי ב"ת עש"ה ומוכח מירושלמי זה דרק הואיל דבעצרת הרי תמיד א"א להקריבו מפאת דנונ"ד אין קריבים ביו"ט וא"כ הרי ידע גם לפני עצרת שיהי' אנוס בעצרת מלהקריבו וע"כ עובר שפיר בב"ת מפאת שלא הקריבו לפני העצרת משא"כ אילו הי' עצרת זמן הקרבה ורק שהי' אירע לו איזה אונס אחר ביום ההוא מלהקריבו וודאי הי' פטור כיון דלא הי' יודע לפני זה שיארע לו אונס זה ביום ההוא ושפיר המתין על יום זה וא"כ מוכח לכאורה להדיא דאונס דיום אחרון נמי חשוב אונס ובאתי רק להעיר: