אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק ג › שאלה קכח

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק ג · שאלה קכח

שאלה קכז

תשו' לאחי הרב ' מו' חיים מרדכי נ"י אשר השבתי לו בימי עלומינו:

אהובי אחי מכתבך הגיעני מה שהקשית על מ"ש בש"מ בשם תוס' הרא"ש ריש כתובות דבארוסה שפיר שכיח זנות דדוקא בא"א לא שכיח שבעלה משמרה וע"ז הקשית מגיטין דף כ"ו דקאמר קא פסיק ותני ל"ש מן האירוסין כו' אלא למ"ד משום פירות ארוסה ל"ל פירי ולפי דברי הרא"ש מה קושי' דהא בארוסה שפיר י"ל דמודה ר"ל דצריך זמן משום בת אחותו דבארוס' שפיר שייך חשש' דזנות ומוד' ר"ל לר"י דתיקנו בה זמן משו' ב"א עכ"ד והנ' תיכף בבוא דבריך עלה במחשב' לפני לתרץ זה ואכתוב לך בקיצור מופלג דהנה לכאור' ק' מאי קאמר בשלמא למ"ד שמא יחפה איכא הא לקמן דף ל"ג הקשו התוספות מה הועילו בתקנתן שישלח גט ויבטל והרשב"א שם הביא בשם רשב"ם דלא חיישי' לזה דאין אדם עושה בעילתו ב"ז וזה דוקא בנשואה אבל לא בארוסה כמבואר שם וא"כ בארוסה זמן לא מהני מידי דבלא"ה מצי לחפות כקו' התוס' אך י"ל דזה דוק' לרשב"ג דס"ל מה כח ב"ד יפה וצ"ל אפקעינהו לקידושין משא"כ לדידן דקי"ל כרבי דאמר בטלו מבוטל שפיר צריך זמן לארוס' אך דאכתי ק' דהרי התוס' גבי פלוגתא דר"נ אמר דמבטלו בפני ב' הקשו מאי נ"מ ותירצו דנ"מ לרבי דס"ל דבטלו מבוטל דאפ"ה אם בטלו בפני ב' לר"ש ובפני א' לר"נ אינו מבוטל דמה כח ב"ד יפה ולפ"ז אף לרבי אמרינן אפקעינהו וא"כ ל"ל זמן בארוסה אך י"ל דא"ש לפמ"ש החכם המגיה במשנה למלך ה"ג דבפני א' בלאו מה כח ב"ד יפה נמי אינו בטל מחמת דאין דבר שבערוה כו' וא"כ למ"ד דבפני שנים לא אמרי' אפקעינהו כלל דבפני ב' באמת מבוטל ובפני א' מדינ' אינו בטל ובש"ס שם אמרי' דר"י ס"ל כר"נ דבפני ב' ושפיר שייך לומר דבארוסה צריך זמן משום חיפוי משא"כ לר"ל אמרי' התם דסבר כמ"ד בפני ג' א"כ לדידי' ל"ש בארוסה טעמא דחיפוי כיון דבלא"ה יכול לחפות ובזה אמר אחי החריף מו' געציל דמוכח כהאומרי' דאיפוך בתרייתא דאי איפוך קמייתא לא הוה הש"ס לקמן מקשה מידי ודו"ק. ועוד י"ל דהנה הפ"י ומהר"ם שי"ף מקשים דבלא"ה מצי לחפות ע"י שיכתוב לה בכת"י ונ"ל דהתוס' לעיל דף ג' תירצו שמא תתפוס הפירות ולכך חיישי' בכת"י משום פירי והנה הרא"ש ז"ל ס"ל דמוקדם פסול בדיעבד וכתבו הפוסקים טעמא משום שכיון שהקדימו בכוונה הרי נכתב בפסול והוי כמזויף מתוכו דפסול והנה התוס' כתבו דלכך לא מוקמינן אחזקת א"א דהרי גרושה לפנינו ולפ"ז זה דוקא באין בו זמן משא"כ בכת"י אמרי' דאוקמא אחזקת א"א שנתן לה עתה רק שבכוונה הקדים הזמן וא"כ יש לפסול אף בדיעבד ואף עכשיו אינה גרושה אך י"ל כיון שהבעל רוצה לחפות ואומ' שגרשה בזמן הכתוב בגט א"כ עכ"פ נאמן מכאן ולהבא כמו כל בעל שאמר גרשתי את אשתי דנאמן מכאן ולהבא עכ"פ וכיון שכן א"כ מכאן ולהבא ודאי גרושה היא ושפיר י"ל הרי גרושה לפנינו ושייך חיפוי וא"כ קשה מה הועילו בתקנתן אך י"ל דר"י לשיטתו דס"ל דלא פלגינן דבורא בחד גופא כמבואר בדברי התוס' שם דאל"כ מאי קמ"ל בהא דלמפרע אינו נאמן וכן מבואר ברשב"א בגיטין דף ח' דר"י ור"ל בירושלמי מחולקי' דר"י ס"ל לא פלגינן דבורא ור"ל ס"ל פלגינן ע"ש בשם בעה"ע דההוא דירושלמי חד גופא הוא ואפ"ה ס"ל לר"ל דפלגינן ולפ"ז קשה מאי פריך ר"ל מ"ט לא אמר כר"י דלר"ל דס"ל דפלגינן א"כ שוב שפיר יכול לחפות בכת"י ולא הועילו חכמים בתקנתן אך י"ל דשפיר מקשה מ"ט לא אמר כר"י שהרי התוס' הקשו דאמאי נכתב ביום פסול הא לא שייך שמא יחפה כיון דקלא אית ליה שע"מ מוציאין קול ותירצו דשמא יחפה ויתן לה בצנעה וזה שייך דוקא היכא דאיכא עידי חתימה אמרי' מסתמא הי' שם ע"מ משא"כ כשירצה לחפות בכת"י תצטרך להביא ע"מ לפנינו אך דאכתי קשה כיון דבעידי זנות לחוד לא קטלינן לה א"כ אף שתביא ע"מ שוב הוי חצי דבר אך י"ל דע"מ לחוד נמי יוצא תועלת מעדותן לענין פירות וא"כ לא מצי לחפות כיון שתצטרך להביא ע"מ והם ידעו הזמן שנמסר כיון שבהגט כתוב זמן ויראו שלא נמסר ביום הכתיבה ולא הוי חצי דבר כיון דנ"מ מעדותן של הע"מ לענין פירות אך כ"ז לענין נשואה משא"כ בארוסה דלית לה פירי שפיר מצי לחפות בכת"י ולא הועילו חכמים בתקנתן שתיקנו זמן ושפיר פריך ל"ל זמן בארוסה משא"כ לר"י דס"ל לא פלגינן דבורא בלא"ה אינו יכול לחפות בכת"י דמוקמינן לה בחזקת א"א כנ"ל שפיר תיקנו זמן בארוסה משום שמא יחפה ולכאורה יש להקשות לפי פי' הר"ן דהא דקאמר לא מקדים כו' היינו משום שאינו רוצה להקדים ולהפסיד פירות מיום הכתיבה ולפ"ז ק' דבארוסה דלית לה פירי אכתי תקשי מה הועילו בתקנתן דהא אכתי איכא היכא דכתבי' ואנחי' כו' וא"ל דכיון שלא נמסר ביום שנכתב קול יוצא דהא אכתי מצי לחפות שיתננו בצנעה ועוד דאפי' אם יבואו ע"מ חצי דבר הוא כיון דליכא תועלת לענין פירות ועוד קשה דסברת השטמ"ק דא"כ ר"ל מ"ט לא אמר כר"י כיון דזנות שכיחא עכ"פ בארוס' א"כ יש לחוש שמא יחפה דיסברו העדים שהי' נשואה ויכתבו לה בלא זמן ואע"ג דנימא דבארוסה באמת ליבעי זמן מ"מ הא ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר ובשלמא השתא דתיקנו זמן בנשואה א"כ אהני דלכתחלה לא תנשא ולא חתמו סהדי עלה כמ"ש רש"י משא"כ אם לא נתקן כלל בנשואה א"כ אם יסברו העדים שהי' נשואה שפיר יכתבו בלא זמן ויחפה על ב"א שזינתה ארוסה אך י"ל דהנה הא ודאי דע"מ מוציאין קול רק שאפשר שע"מ לא ידעו יום שנמסר רק שע"כ צריכין לדעת יום המסירה דאל"כ הוי עדות שא"א יכול להזימה אך י"ל דעיקר עדות שאאי"ל אינו רק משום כתובה ופירות דלענין איסור והיתר לא שייך כלל וכיון דארוסה לית לה כתובה ופירי לא יצטרכו הע"מ לדעת באיזה יום נמסר ולפ"ז בשלמא לענין חיפוי דארוסה שפיר שייך חיפוי דאף שיהיו ע"מ א"צ לדעת באיזה יום דלא נ"מ מידי משא"כ כשיאמר לעדים שיכתבו לה גט בל"ז שיסברו שהי' נשואה ועכ"ל שגם הע"מ יסברו כן דאל"כ לא יתרצו להיות עדים בזה וכמ"ש הפ"י לענין גזיה לזמן וא"כ כיון שהעדי' יסברו שהיא נשואה שוב יתנו אל לבם יום שנמסר דבנשואה צריכין לידע דאל"כ הוי עדות שא"א יכול כו' לענין כתובה ופירות וא"כ לא מצי לחפות כלל ועוד י"ל דאם נותן לה הגט והיא כבר נשואה אמרי' דלאחר נשואין הוא דאתיהב לה דאמרי' כאן נמצא כאן הי' אחר שנכנסה לרשות הבעל וא"ל דבאמת תהיה ארוסה עדיין רק שהעדים יסברו שהי' נשואה ז"א דמ"מ אהני לענין שאם תנשא אינו יכול לחפות וכענין שאמרו אהני לשבוע דבתריה כו' וצ"ע אם שייך בזה כאן נמצא וכו' כיון שאדרבה בגט זה היא מוציאה עצמה מרשות הבעל:

ובכללי חזקה שלי כתבתי ליישב מ"ש התוס' דלא מוקמינן בחזקת א"א דהרי גרושה לפנינו והקשה הפ"י דהא חזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקרא לאו כלום היא ולפמ"ש י"ל כיון דהשתא היא גרושה וקנתה רשות לעצמה אין מחזיקין הזנות מרשות לרשות אבל לענ"ד דהא דאין מחזיקין מרשו' לרשות לא נאמר אלא בכגון הך דמומין שהי' טוענת ברשות הבעל היה ונסתפחה שדהו לפי שהאשה היא קנינו של האיש ולכן אין מחזיקין מרשו' לרשות ואם נולדו ברשות האב כיון דע"כ היא ברשו' האב גם לאחר האירוסין לכמה דברים כמ"ש הרא"ש וכ"כ הרמב"ן והרשב"א הביאם בש"מ לכן כיון דע"כ רשות האב איתרע חיישינן שאיתרע לגמרי והיה קודם אירוסין ואין לנו לתלות ברשות הבעל היה ונסתפחה שדהו דהא לא חזינן דרשות הבעל איתרע כלל ואין לנו לתלות במזלו כלל וכן במשארסתני נאנסתי כיון דנאמין אותה דאנוסה הוי והקלקול שבא ע"י יש לתלותו במזל מי שנמצא הקלקול ברשותו וכן בההו' דטבח יש לתלות במזל הטבח ואמרי' דשמא ברשותו ומזלו נטרפה שדחקה המחט ועברה וכ"ז לענין זנות דאונס אבל זנות דרצון אינו תלוי במזל כ"א בבחירת האדם אין בו חילוק רשויות כלל:

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה