בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות
חלק ג · שאלה קט
איש אחד היה שמו ר' נפתלי ובחליו נשתנה שמו נח נפתלי אם לא היה נקרא בשום פעם נח נפתלי רק נפתלי וכשהיה עולה לס"ת היה עולה בשם נח נפתלי וכן היה חותם אך העולם קראוהו ר' נפתלי לבד ורובם לא היו זוכרים ששמו נח נפתלי לבד וכן נקרא בנו ר' ליב ר' נפתליש ועתה קם בנו לגרש אשתו וסידר לו גט נח נפתלי דמיתקרי נפתלי ונשלח הגט למקום האשה ולא קבלוהו הדיינים דשם וכתבו שישלחו לשם גט אחר בלא דמתקרי ונשאלתי לחוות דעי בזה:
תשובה כפי המבואר בלשון השאלה שבחליו נשתנה שמו נח נפתלי ל' זה מורה שאף בעת שהמצלאין שינו את שמו לא שינו אותו לעקור שם נפתלי ממנו רק שהוסיפו לו שם נח ואחר שעמד מחליו החזיקו לעצמו השם שניתן לו בחליו לעיקר אין ספק בדבר שיפה עשה הרב המסדר לכתוב נח נפתלי לעיקר כיון שהוא שם שניתן לו בחליו ועולה לתורה וחותם בו ושם נפתלי שנקרא בפי העולם הוא טפל לו וכותבין עליו דמתיקריא והכפלת השם אינו מזיק בזה וכמ"ש ה"ה הרב המסדר מדברי הנ"ש גבי וואלף בנימן וכ"כ הגאון מהר"י לנדא ז"ל מפראג בתשובה אזלינן בכת"י וכ"כ הגאון מהר"מ בן חביב בספר עזרת נשים גבי אשה שמלידה קראוה בת שבע וכ"ע קרי לה שבע צריך לכתוב בת שבע דמתקרי' שבע וכן בב"ש בשמות אנשים אות שי"ן שלום ועולה לס"ת בשם שר שלום כותבין שר שלום דמיתקרי שלום והוא מדברי הט"ז מכל זה מבואר דאין קפידא בהכפלת השם וכותבין השם שעולה לס"ת לעיקר והשם שנקרא בפי העולם וכותבין עליו דמתקרי וזה דומה לנ"ד ובזה ודאי אין לכתוב נח דמתקרי נפתלי כיון שאף בעת חליו שנשתנה שמו נח לא קבע הגורל את השם הראוי לנח לבד רק בצירוף שם נפתלי ואין מקום לשם נח לבד. אך שהוא דבר חדש אצלי להיות המברכין מוסיפין שם בלי עקירת שם הראשון ובפי מנהג המצלאין על הרוב עוקרין שם הראשון לגמרי ואף על גב דגבי יעקב אמרינן דאף על גב דאמר קרא לא יקרא עוד שמך יעקב כ"א ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו מ"מ בענין שינוי השם דחולה משרה ילפינן דכתיב שרי אשתך לא תקרא וכו' וגבי אברהם אמרינן דהקורא אברם עובר בעשה ולאו ואף דבשרה אמרינן התם קב"ה אמר לאברהם כו' מ"מ עכ"פ כוונת שינוי השם דשרה הוא שיעקר שם שרי לגמרי רק ביעקב אמרינן דשאני דאהדריה קרא כמבואר כ"ז בברכות דף י"ג ובר"ה דף ט"ז ע"ש ואף ביעקב נמי אמרינן שישראל עיקר ויעקב טפל (ועיין בח"מ סימן קך"ט שהועתק תשובה מהגאון בעל תוי"ט מ"ש ושם יעקב יוכיח כו' ודבריו צ"ע ע"ש) והיינו שיהא נקרא בשם ישראל לעיקר ובשם יעקב לטפל אבל לא שיהיה נקרא בשניהם יחד ואם גם בנידון זה היה דשינוי בחליו לשם נח בלבד ובעקירת שם נפתלי היה ראוי לכתוב לכתחלה נח דמתקרי נפתלי כמבואר בפוסקים שעושין שם החולי עיקר ומבואר מדבריהם דאף אם עולה לס"ת בשניהם יחד מ"מ עושין שם החולי עיקר ועל השני כותבין דמתקרי עיין בשו"ת מהרי"ו סימן קפ"ב ושו"ת לחם רב סימן ל' הביאו בג"פ ס"ק צ"ט ועיין בב"ש ס"ק ק"ד ואם עולה לס"ת בשניהן כו' ובשמות אנשים אות ס' מ"ש על תשובת רמ"א בענין אהרן סעדיה כו' שנראה מדבריו דס"ל לחלק בין אם נקרא בשם אחד מאותן שמות שעולה לס"ת ובין אם נקרא בשם אחר ולס"ת עולה בשני שמות אחרים שלא מן השם הזה שנקרא בו ובתשובה הארכתי בענינים אלו ובזה שפיר שיש לכתוב נח דמתקרי נפתלי כיון דבעת חליו עכ"פ נקבע שמו נח לבד ואף כשקוראין לס"ת נח נפתלי כיון דבשעת חליו עכ"פ נקבע שמו נח לבד ואף כשקוראין לס"ת נח נפתלי הכוונה שנח עיקר ונפתלי טפל לו אלא שבקריאה לס"ת מקצרין הענין וקוראין אותו שניהם יחד העיקר והטפל ומ"מ בגט מבארין יותר וכותבין האמת שזה שמו העיקר וזה שמו הנטפל לו ומ"מ עיקר בזה אם לא כתב שני השמות יחד בלא דמתקרי כשר ואיכא דיעות דאפילו לכתחלה יש לעשות כן היכא שעולה לס"ת וחותם בשניהם יחד וקצרתי אבל אם הענין כמבואר בשאלה שגם בשעת חליו לא נעקר שם נפתלי רק הוסיפו עליו שם נח נראה דודאי אין לכתוב רק נח נפתלי יחד ודמתקרי לא יבא ביניהם שהרי לא נעקר שם נפתלי וישאר אך נח רק שם נח שימש יחד עם שם נפתלי שמכבר ושקולים הם ויבואו שניהם יחד ששניהם עיקרין וכיון שהעולם מחלקים השם העיקר ותופסין שם נפתלי לבד נעשה טפל וכותבין עליו דמתקרי וכמו שלום מן שר שלום שתופסין שלום שנקרא בו בפי העולם לטפל וכותבין עליו דמתקרי וטעם הדיינין שדעתם לכתוב גט אחר בלא דמתקרי לא נתגלה טעמם בבית מדרשינו דנהי דנימא שאם לא היו כותבין דמתקרי נפתלי ג"כ היה כשר והיינו סומכין על כתיבת שם העיקר לבד כיון ששם נח נפתלי ניתן לו בחליו ועולה לס"ת וחותם בו מ"מ לכתחלה יש לכתוב על שם הטפל דהיינו שם שנקרא בו בפי העולם בלשון דמתקרי וכמש"ל מההוא דשר שלום ואע"ג דהתם שם שלום הוא מלידה וכאן שם נח נפתלי הוא ע"י חולי מ"מ אין לחלק דבין כך ובין כך יש לכתוב שני השמות שעולה בו לס"ת לעיקר והשם שנקרא בו בפי העולם אף שהוא אחד מאותן השמות שעולה בהם יש לכותבו בלא דמתקרי ואפשר שטעם הדיינים לפי שבמקומם ניכר האיש הזה ואין יודעין אותו בשם נפתלי לבד ולכך הקפידו על מ"ש דמתקרי ע"ש נפתלי אבל גם ז"א דמ"מ שפיר כותבין דמתקרי ע"ש מקום הכתיבה וגם רחוק בעיני לומר שיודעין בני מקום נתינה שם השינוי לבד ואיפכא מסתברא שבמקומם אין ידוע רק שם העריסה והוא השם שקורין בו נפתלי לבד ואם הדבר כן היה צריך להקדים שם מקום הנתינה ולכתוב נפתלי דמתקרי נח נפתלי וכמ"ש הב"ש בס"ק ל"ד בשם מהרי"ק אך שם כ' דמהרש"ל מכשיר אם החכם המסדר כתב למ"נ שנשתנה שמו ע"י חולי (ועיין שם בב"ש שכתב ואפילו אם ידוע למ"נ שנשתנה שמו כו' ואין להם קישור דברים כלל ולענ"ד יש כאן חסרון והשמטה ור"ל כלפי מ"ש לעיל סי"ד בהג"ה דאם עולה לס"ת בשניהם יחד וכתב כך בלא דמתקרי כשר אז אם שולח למקום אחר צריך שיהיה מנהג מקום הנתינה לקרות לס"ת שני השמות בלא דמתקרי דאל"כ אף שיודעין מקום הנתינה שנשתנה מ"ח יסברו שאין זה המגרש כיון שנכתב שני השמות בלא דמתקרי ולא עלה על לב שהוא מחמת שעולה לס"ת בשניהם כיון ששם אין המנהג כן כן כתבתי כוונת הב"ש בגליון הב"ש שלי) וצ"ע אם יש לסמוך ע"ז כיון דהב"ש כתב דממהרי"ק משמע שאין לסמוך על הכתב להודיע למקום נתינה שנשתנה שמו וגם לצוות שתלך האשה למקום אחר שאינו מקום הידוע שם אבי המגרש מ"מ לא מהני דמקום קביעות דירתה של האשה היא קרוי מקום הנתינה ואיכא לעז מאנשי המקום ההוא כשתחזור לשם בגט זה ותרצה להנשא שם וכמ"ש בשו"ת פ"י סי' והארכתי בזה בתשובה ג"כ ובזה צריך להקדים שם מקום קביעת דירתה דהיינו שם נפתלי ע"ש נח נפתלי דמתקרי דשם של מקום הנתינה הוא עיקר ואף דהב"ש כתב אם כתב על מקום נתינה דמתקרי כשר בדיעבד ומ"מ צ"ע להקל אף בדיעבד נגד דעת הב"י והרמ"א במשמעות הטור ועיין בב"ש ס"ק ז' ועכ"פ לכתחלה יש להקדים שם המפורסם במקום הנתינה ואם במקום הנתינה ידוע שם שם נח נפתלי שהיו מכירין אותו שעולה לתורה וחותם בו בין אם היו מכירין שם נפתלי לחוד בין לא ידעו שם נפתלי לחוד מ"מ יש לכתוב כאשר כתב המסדר נח נפתלי דמתקרי נפתלי דמ"מ שפיר דמי לכתוב דמתקרי נפתלי כיון שכך הוא נקרא במקום כתיבה ואין לפקפק בדבר הנלע"ד כתבתי:
דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד