אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק ג › שאלה קח

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק ג · שאלה קח

שאלה קז

שאלה איש אחד בא לב"ד לכתוב גט לשלוח לאשתו ושאל אותו המסדר על שם האשה והשיב צזיא ושאלו המסדר כמה פעמים צזא או צזיא והשיב לו צזיא ולפי הברת הבעל לא היתה מורגשת היו"ד אחר הצדי' ומתיז הזיין אחר הצדי' בשב"א נח ולכן סידר בגט צזא בלא יו"ד אחר הצדי' וכאשר הגיע הגט למקום האיש פסלו הב"ד את הגט וכתבו שהיא פסול גמור וזיל קרי בי רב הוא עכ"ל ונשאלתי לחוות דעי בזה:

תשובה הנה בב"י סימן קך"ח הביא בשם תשובת הר"ש בן הרשב"ץ אם כתב שם עירו ועירה בבלבול כגון שבמקו' תונס כתב תנס פסול ולכאורה יש ללמוד מזה דכל שכ' חסר במקום שצריך להיות מלא אף שאינו חסר רק אות המורה על הנקודה יש לפוסלו וגם מהריב"ל בתשובה ח"ג סימן ט' כתב בשם פאלומה שנכתב בלא אלף אחר הפ"א כ' שאין ספק שבין הספרדים צריך לזהר לכתוב הג' אותיות שהם יו"ד וא"ו אל"ף שהם אמות לכל האותיות והם במקום הנקודות לפי שבלשון הלועז אנו מדקדקין בזה כו' אך מ"מ מסיק שם שאין להחמיר בדיעבד אם נתן וא"א להנתן מחדש כו' ושוב אחר שכתבתי ראיתי תשובה אחת לר"ש בן הרשב"ץ כו' וחשבתי דרך נכון והיא בחסרון וא"ו היא חסרון דהכל קפדי ביה אבל חסרון האל"ף שהיא במקום תנועות הפתח איכא דקפדי ואיכא דלא קפדי וזימנין הסופרים משמיטין כו' עכ"ל מהריב"ל ולפ"ז י"ל דאף דהב"ש בשם הלבוש גבי הילל או דבורה כתב דאם חסר כשר וכ"כ הב"ש בשמות אנשים גבי שם גרשון שכ' חסר י"ל דהיינו דווקא בשמות הקודש דאף שאות הניקוד חסר קורין השם במבטא כאלו היה מלא כיון שידוע ששמות אילו הם על שמות שנכתבו בתורה וקורין אותם כתיקנן אף בלא אות הניקוד וגם בהך דהילל ודבורה יש סוברים שיש לכתחלה לכתוב חסר משא"כ בשמות לעז כיון שאין הכרע בקריאה יש להקפיד אם כתב החסר מלא ובשו"ת מ"ב סימן קי"א בשם מלכה ומילכה כתב שיש לכתוב מלא כדי שיהא ניכר מתוך הגט שם המתגרשת מאחר שהעולם נוהגין לכתוב מלא ביו"ד ע"ש הרי דאף בשם הקודש ובתורה נכתב חסר דהא שם מלכה גבי אשת נחור וגבי בנות צלפחד נקוד בחירק וכתוב בלא יו"ד אפ"ה דעתו לכתוב ביו"ד כדי להבדיל בין שם מילכה בחירק לשם מלכה בפתח וא"כ ה"ה בשמות הלעז כיון שאין הכרע בקריאתן יש להקפיד כשחסר את הנקוד:

איברא שאפשר לומר איפכא דע"כ לא קאמר המ"ב דהתם אלא משום ששגור אצלינו שם מלכה בפתח ולכך יש לכתוב יו"ד יתירה להורות על שם זה שהמ"ם נקראת בחירק אבל בנ"ד ששם ציזא אין רגיל אצלינו ולא שמענו מי שיהיה שמה נקרא הצדי בצרי או פתח רק בחירק לבד אף שהיה ראוי לכותבו מלא אם כתבו חסר אין להקפיד וכיוצא בזה כתב מהרשד"ם סי' רמ"ד בעיר אישקופיי' כיון שלא נשמע עיר אחרת לבד מזו ובין מלא ובין חסר נודע לכל על מה נאמר כו' ע"ש והך דתנס צ"ל דיש חשש עיר אחרת ששמה כן ובשו"ת מהר"י ובית לוי כלל א' סימן ח' הובא שם תשובת מהר"א חסון בענין העיר ליפנטו שנכתב חסר יו"ד הביא שם דברי מהריב"ל דלעיל וכתב א"כ בנ"ד כיון דחסר יו"ד הקורא יקרא לאפנטו וגם הובא שם תשובת מהר"א בן חיים (הוא בעהמ"ח קרבן אהרן) שכתב דאין לחוש מפני שאם שמה לפנטו בחירק כמה פעמים נכתב בלשון הקודש חסר יו"ד כו' ע"ש:

ואמנם בספר ג"פ בסי' קך"ח ס"ק ג' כתב על דברי מהראנ"ח דאין ללמוד מלה"ק ללשון לעז כדמשמע מהריב"ל כו' ובחסרון יו"ד כשהיא באה במקום נקודת חירק יש להקפיד טפי אבל כשהיא באה במקום נקודת צירי כו' ע"ש מ"מ נראה דבכאן דכל אשה שנקראת בשם ציזא היא בחירק נראה דמודה בזה ואף שבג"פ שם לענין אישקופייא לפי שלא נראה ונשמע עיר אחרת כו' כתב שטעם של מהרשד"ם הוא חלוש והרשד"ם עצמו הרגיש בחולשת טעם זה שמצאנו בתלמיד חשש זה דילמא איכא עיר אחרת ששמה כך מ"מ בנ"ד כיון ששם העיר שנכתב הגט הוא מבורר וידוע לכל שבמקומות אילו לא נמצא מי שיהיה שמה ציזא שתהיה נקראת בקמ"ץ או בפת"ח וכיוצא רק בחיר"ק א"כ אין להקפיד בהשמטת היו"ד ובפרט כי כפי הברת אנשי מדינתנו קורים השם הזה בחיר"ק תנועה קטנה דהיינו שאין דוחקין החיר"ק כלל ועיקר כתיבת אות יו"ד במקום חיר"ק הוא להורות על תנועה גדולה ודחיקת החיר"ק כאשר מבואר בב"ש בסדר השמות כמה פעמים והוא מדברי סדר מהר"מ וא"כ אם במקום עמידת האשה נקראת ציזא בלא דחיקת היו"ד נראה פשוט שאין קפידא בזה בהשמטת היו"ד שהקורא ודאי יקרא השם כתקנו בחיר"ק תנועה קטנה בשפת מבטא המדינה בשם זה. אך מה שיש לעיין בזה שהמסדר כתב צזיא ביו"ד אחר הזי"ן והנה בסדר השמות איתא צישא ואף שלפי סברתינו הוא בזיין מ"מ לפעמים אין קריאת השם באופן שתהא ניכרת הברת היו"ד אחר הזי"ן ובכה"ג אין לכתוב יו"ד כלל וכבר כתבתי בתשובה לענין כיוצא באילו דהיכא שהברת היו"ד נרגשת במבטא ויש לה תנועה לעצמה ואינה באה לשימוש רק היא שרשית בתיבה יש לכתוב יו"ד ואף אחריו לשימוש כמו שמצינו בשם רב אויא וכיוצא רבות וכן כותבין מדינות רוסיא והכי אשכחן מתא מחסיא וכן כותבין שם עטיא וכן שם צבי' בלשון הקודש וכאלה רבות אבל הברת שם ציזא אין היו"ד נרגשת במבטא נראה שאם כתב ציזיא היו"ד יתירה פוסלת כיון שלא כמו שהוא נכתב היא נקרא וכן מצינו כמה שמות כגון דוואסא גנעסא פעסא המבואר בסדר השמות בלא יו"ד לפי מקומות אילו שהיו"ד היא תנועה לעצמה צריך לכתוב יו"ד וכן מצינו במקרא תהומות יכסימו שהיו"ד אחר הסמך היא תנועה לעצמה ונקראת בשור"ק וכן מבין עפאים יתנו קול האלף נחה והיו"ד בחיר"ק עיין בהקדמת פרי מגדים לא"ח ח"ב בשם הרד"ק אבל כשאין היו"ד נקראת תנועה בפ"ע היו"ד הנוספת מקלקלת הקריאה ופסול ולכן צריך לידע איך אשה זו נקראת במקומה והמסדר נראה שכתב כן עפ"י מה שהיה מורגש ליה מהברת הבעל אבל לפעמים אפשר שהוא מעמקי שפה ונראה מלשונו כי היו"ד נעה ואנשי מקומה בשפה ברורה לא כן ידברו גלל כן יש לחקור אחר זה:

וגם יש לעיין בזה עפ"י מ"ש בשו"ת איתן האזרחי בענין גט א' הניתן מק"ק בריסק שיש שקורין ציזא ויש שהיו קורין אותה טשיזא והאריך בזה הגאון המחבר בפלפול עם הגאון מוהר"ר יושיע בעל המחבר מג"ש ודעת הגאון המחבר לכתוב שני גיטין ולדעת המג"ש אם רובא כך ומיעוטא כך יש לכתוב גט א' ולכתוב דמתקרי ע"ש שקורין המיעוט ואם קצתן קורין כך וקצתן כך איזה שירצה יקדים וקצרתי כיון שלא נזכר בדברי השואל מענין ספק זה ומ"מ יש לחקור אחר זה דשכיח טובא בקצת מקומות שקורין טשיזא בט' שי"ן שהעולם קורין צדי' שבורה כאשר מצינו בסדר השמות שם טשארנה ובסדר מהר"מ איתא ג"כ שם טשיטול ולכשיתוודע הדבר על בוריו איך נקראת במקומה שהיא מקום הנתינה נחכם לה כדת מה לעשות אי"ה:

דברי אפרים זלמן מרגליות מבראד

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה