בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות
חלק ג · שאלה קא
בערב ילין בכי טוב. יהי כגן רטוב. ה"ה כבוד אהו' ידידי הרב המאה"ג החריף ובקי המפורסם מוהר"ר נפתלי הירץ נ"י:
בנידון שאילתא דשאילנא קדמיכון בשם האשה חי' רוזא וחותמת את עצמה חייה בב' יודי"ן וגם בשם רוזא אם יש לכתוב יו"ד אחר הוא"ו רויזא כי אפשר מ"ש בשם רוזא היינו במלאפום כך דעתי מטה לכתוב חיה בחד יו"ד כמבואר בב"ש בשמות האנשים אות חית חייא בב' יודי"ן כו' לכן בשם חי' כותבין בחד יו"ד ואף שהיא חותמת בב' יודי"ן ואין משגיחין בזה כיון דליכא שינוי במבטא ולא נמצא שם חי' במקרא בב' יודי"ן וכמ"ש שם בשם יהושע שחותם יאושע ובשם פינחס אם חותם בלא יו"ד ע"ש ואם נפשך לומר דהא מצינו שם חייא בשני יודי"ן ולחד טעמא שם היינו כשלא נמצא שם כזה כמו שזה חותם מ"מ הרי לא הושווה אשה לאיש דבאיש קריאתו החית בחיר"ק ולזה באה היו"ד היתירה לנקודת חיר"ק ושם חיה באשה נקראת בפת"ח וגברא בעי חייא נשי לא בעי חייא ולא נמצא מי שנקראת כן הלכך אין להשגיח בחתימה ועדיף טפי מההיא דיהושע דודאי יש קצת שינוי במבטא בין א' לה"א וכן בשם פינחס שהיו"ד מדגיש לקרות הפ"א בחיר"ק מורגש ואפ"ה קאמר שכותבין כאשר נמצא במקרא ואין משגיחין בחתימה:
ומצאתי בס' עזרת נשים בשם חייא שכתב דשם חייא הוא בכל התלמוד בב' יודי"ן וא' לבסוף ויש לכתוב כן איברא שיש נשים שנקראים חיא ביו"ד וה"א לבסוף תיבה מל' כעת חיה ואינו דומה לשם חייא כי שם חיה החית בפת"ח ושם חייא החי"ת בחיר"ק וכ"כ בס"ש דשם חייא הוא בב' יודי"ן ואלף לבסוף תיבה ואפילו הוא חותם ביו"ד א' כיון דחותם באל"ף לבסוף וקרו ליה חייא החי"ת בחיר"ק כותבין בגט חייא בב' יודי"ן ואין משגיחין על חתימתו שטועה הוא בענין אותיות שמו עכ"ל ספר עזרת נשים ומשמע מדבריו אלו דגם בשם חי' אין משגיחין בחתימה כלל וס' שמות הנדפס של מו' שמחה כהן ז"ל אין בידי כעת ולפי השעה הנחוצה לא הספיקה לשלוח אחריו ומדברי התשובה שהביא בג"פ בענין שם באלי ושם יאושע משמע שעיקר הטעם דלא אזלינן בתר חתימה כיון שכן כתוב בספרים מסתמא טועה הוא באותיות שמו ופשיטא דגם כאן הוא וכ"ש הוא דנשים שאין רגילות לחתום כ"כ אין להשגיח בטעות שלהם ולענ"ד פשוט שמה שהוצרך הב"ש לומר שלא נמצא שם כזה היינו דאל"כ חיישינן דלמא לא משום טעות הוא חותם כך רק כך מקובל בידו ששמו נגזר משם זה שקריאתו כך כגון יאושע באל"ף וכיוצא לזה קאמר דכיון שלא מצינו שם כיוצא בזה ממילא שאין לחוש שעיקר שמו כך וע"כ מה שחותם כך משום טעות ובהך גוונא דנ"ד שאין שום ספק בדבר שיהיה עיקר שמה חיי' כלל רק חי' ודרך נשים לה לכתוב בשיבוש פשיט' שיש לכתוב כראוי ואין מדקדקין בטעותיה ובנידון שם רוזא נלענ"ד פשוט שכן יש לכתוב בלא יו"ד כלל שבמקום נקודת חול"ם די בוא"ו לבד כמו שמצינו בשם גולד' מירוש מרוש יוטא ודומיהן ומה שנמצא לפעמים בקצת שמות יו"ד אחר הוי"ו היינו במקום שמרגישין ומרגישין היו"ד במבטא על משקל אוי גוי הוי עיין בשמות עיירות אויערבך כו' וכן בקצת שמות ואין זה אלא במקום שהיו"ד מדגשת וניכרת במבטא ומצאתי בס' עזרת נשים בשם גויא שיש צד לכתוב בחד יו"ד לפי שבמבטא אין אנו מרגישין רק יו"ד א' בפתח ואם יכתוב ב' יודי"ן אפשר שיקרא שניהם דהיינו האלף בצירוף הג' וא"ו במשקל הוי גוי והיו"ד ב' יקרא בפתח כו' וזה שינוי השם דשם גוייא אין מדגישין הגימל רק בחול"ם בלי צירוף יו"ד כו' ע"ש ולכן נלענ"ד פשוט שיש לכתוב רוזא בלא יו"ד כלל ואף שחתמה פעם א' או יותר ביו"ד אחר הוא"ו לא משגחינן בזה כך נלענ"ד ומכ"ת לו משפט הבחירה דברי זעירא מן חברייא:
הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: