אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק ג › שאלה צח

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק ג · שאלה צח

שאלה צז

נוטה כדוק שמים. בחתומים יזכה להם לחיים. ה"ה כבוד אהוביי וידידיי הרבנים המאה"ג המופלגים בתורה ובחסידות ובמדות חמודות כש"ת מו' זאב וואלף ומוהר"ר אברהם נ"י לנצח אחד"ש הגיעני מכתבם בדבר הגט ששם המגרש שואל וכך נקרא בפי כל וכן עולה לתורה וחותם וכפי הנראה גם שם העריסה היה כך ודעתכם לכתוב שואל יפה הסכמתם להלכה וכיוצא בזה כתב בשם אשה שכתבו שמה יודית אע"פ שידוע ששם זה נגזר משם יהודית והבאתי ראיה לזה מתשובת דבר שמואל שהוצרך לפסוק דאף שנכתוב יהודית כשר מכלל דיודית פשיטא ליה דכשר וביארתי בארוכה ואם לא היה שמו מעריסה רק שאול היה אפשר לומר שיכתוב שאול דמיתקרי שאול אבל כיון שכתבתם שנראה דגם שמו מעריסה שואל וכן הגיד לי מוכ"ז הלז הבא לגרש שאביו אמר לו שבשעת המילה קרא שמו שואל א"כ אין לשנות כלל וכמ"ש הב"ש לענין שרה שערלין שאם נקראת מעריסה שערלין אז יש לכתוב שערלין לבד ואף אם אין ידוע בבירור שם העריסה שפיר דמי למיכתב הכי שהוא חניכא שהכל קורין אותו וכן בשם האשה ששמה מעריסה וחותמת רבקה ונקראת ריבלה דכותבין רבקה וא"צ לכתוב המכונה ג"כ כיון דהנקודות שוים. והנה המגרש אמר ששמו נחום שואל בפי כל וחותם כן רק לס"ת נקרא מנחם שואל וא"כ צ"ע איך יש לכתוב בזה כיון דנחום הוא שם בפ"ע ג"כ וא"כ הקריאה והחתימה סותרים זא"ז ובכה"ג כתב הג"פ ששם דקרו ליה רובא דעלמא מכריע לעשות שם לעיקר א"כ לכאורה היה צריך לכתוב נחום שואל דמיתקרי מנחם שואל ומ"ש הב"ש בקיצור דינים סעיף כ' דאם אין שווין הקריאה לס"ת וחתימה וא"י בעצמו למה חותם כך יש לילך אחר השם שקורין אותו לתורה מקור הדברים ממש באות אחד גבי שם אליעזר ושם מיירי שהיה שמו לאזר ואין כאן ספק רק שהוא משתבש לחתום אליעזר לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר טעותו דקריאת ס"ת ובין הבריות הוא עיקר ע"ש בט"ז משא"כ כאן דאין כאן שיבוש בחתימה שהרי באמת הוא נקרא כך ובחתימה מחזיק שם זה לעצמו לעיקר א"כ יש לעשותו עיקר והשם שעולה בו לס"ת יש לכתוב דמיתקרי ולכאורה היה אפשר דבנ"ד שניתן לו ביום המילה ב' השמות מנחם נחום אז אע"פ שחתימתו הוא שלא בשיבוש לא קפדינן על החתימה שמה שהוא חותם בשם נחום לבד לא להחזיק שם זה לעיקר שהרי בשעת מילה ניתן לו שם מנחם להיות שמו המובהק ועולה בו לתורה אלא דבחתימה יצא מנחם להקל עליו וחותם בשם שמכירין בו ב"א ומ"מ אינו רק תפל לשם המובהק שהוא מנחם אך בס' ג"פ כתב בסקי"ז דאם חותם בשם חיים וקרי ליה לס"ת ביבאנטי או איפכא כו' אם שם המילה היה ביבאנטי יכתבו ביבאנטי כו' ואם אין ידוע שם המילה א"נ הדבר ידוע דבשמות המילה קראו ב' השמות חיים ביאבנטי והוא עולה לס"ת בשם חיים לבד אך חותם ביבאנתי לבד או איפכא כו' אז נראה אם רוב ב"א קרו חיים ופורתא ביבאנטי יכתבו חיים דמיתקרי ביבאנטי ואם רוב' קרו ליה ביבאנטי כותבין ביבאנטי דמתקרי חיים אע"ג דשם הלידה חיים כיון דרובא קורין כו' ואי ליכא למיקם עלה דמלתא הי מינייהו רובא כו' יכתבו חיים דמיתקרי ביבאנטי דשם ל' הקודש הוא עיקר ואם שני השמות הם בלשון הקודש או לעז וליכא למיקם עלה דמילתא איזה רובא יכתבו ב' גיטין באחד יכתבו שם ראשון דמיתקרי שם שני ובגט הב' יכתבו שם ב' דמיתקרי שם ראשון כו' עכ"ל וא"כ בכאן דניתן לו שני שמות בשעת מילה וכ"ע קרו ליה בשם אחד דהיינו נחום א"כ יש לכתוב שם זה לעיקר שהרי התם ג"כ ביבאנטי הוא לעז של שם חיים ומסתמא ניתן לו להיות כינוי לשם חיים ואפ"ה אזיל בתר רובא וס"ל לג"פ להקדים שם זה ואע"פ שהוא שם של לעז וכ"ש בנ"ד דהוא גם כן שם הקודש וניתן ג"כ בעת מילה וכ"ע קרי ליה הכי שיש להקדימו:

אך אעפ"כ נלפענ"ד דאפשר דהג"פ שכתב שבשעת המילה קראו לו ב' השמות חיים וביבאנטי מיירי שגם שם חיים ניתן לו ע"ד כן שיהא נקרא בו בפי ב"א וכן שם ביבאנטי וגם כי שם ביבאנטי אע"פ שהוא לעז של חיים מ"מ אשכחן מקצת אנשים ששם העצם שלהם הוא ביבאנטי כמ"ש הג"פ ס"ק ס"ח וכיון שרובא השליכו אחרי גיוום שם חיים ורגל על לשונם שם ביבאנטי יש לחשבו לעיקר ושם העצם נגד שם חיים משא"כ בגוונא דנ"ד דמעיקרא ע"ד כן נתנו לו ב' השמות בשעת המילה שלא ע"ד שיהיה נקרא גם בשם מנחם רק שיהיה שמו המובהק ולעלות בו לתורה ובפי כל יהיה נקרא בכינוי השם נחום כמבואר בשמות אנשים אות מ"ם דמן הסתם הוא כינוי למנחם אם לא שידוע שהוא שם בפ"ע וכן אנו רואין שאין מצוי מי ששמו מנחם שיהא נקרא בשם זה רק קורין אותו בכינוי נחום ומסתמא גם מגרש זה שמו אשר יקראו לו ע"ש אחד מאבותיו שהיה נקרא נחום ושמו העיקרי לעלות לתורה מנחם וכיון שכן עכ"פ מנחם שמו העיקרי ויש להקדימו ועיין בג"פ סוף ס"ק ס"ח דאף אם עולה לס"ת וחותם בקיצור השם כיון דידוע ששמו יצחק יכול לכתוב לכתחלה יצחק דמיתקרי חקון כו' ע"ש ואף דלא דמי נ"ד לקיצור השם דנחום הוא שם בפ"ע מ"מ אנן קפדינן לדעת שם העיקרי ובכאן ידוע ששם העיקרי הוא מנחם וגם כי עולה בו לתורה יש להקדימו וגם יש לצרף דעת בעל מכתב מאליהו דס"ל דלעולם שם המובהק הוא שם שעולה לתורה וגם כי דעת הריב"ש דאם ב' השמות כתובים בפירוש אין הפר' בין שכותב זה ראשון כו' והכי פסק בש"ע ואף דהב"ש כתב דבאין מקום לעיגון אפילו כבר נכתב אין ליתן הגט וכן בג"פ ס"ק י"ג הביא דעת הפוסקים מ"מ מסיק שם להכשיר משום ס"ס וכ' להקל בזה דאינו אלא משום לעז ופסול דרבנן ולכן אף שהיה מקום להחמיר להצריך ב' גיטין כיון שיש סברות לכאן ולכאן אך הואיל וגם בב' גיטין יש לפקפק דרכי מעולם לצדד ולהכריע לצד אחד ונלענ"ד דאם ידוע שזה המגרש בני משפחתו נקראין נחום ושמם הקודש מנחם ומכ"ש אם נודע שכך היה שם האיש המת שנקרא זה על שמו הא קמן שמנחם הוא לו שם המובהק אין להכריע לומר מחמת החתימה לעשות שם נחום לעיקר ואזלינן בתר עלייתו לתורה ודיינינן ליה ככל מי שעולה לתורה מנחם ונקרא בפי כל נחום שאז שם מנחם עיקר ויש לכתוב מנחם שואל דמיתקרי נחום שואל ומחמת כי מוכ"ז אץ עלי וגם יומי דחושבנא עת לקצר דברי זעירא מן חברייא:

הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה