אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק ג › שאלה פח

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק ג · שאלה פח

שאלה פז

אלף שלומים לכבוד אהו' שארי ידידי נד"ז הרב הגדול החריף ובקי המפורסם מהורר יצחק פרענקיל נ"י לנצח:

דבריו האירו על אודות הגט והנה מה שהבינו בב"ש כי יודת כינוי ליוכבד ז"א דאין כוונת הב"ש כן רק יודית הוא שם בפ"ע ומתחלה כתב יוכבד המ' יוטלין ואח"כ מזכיר שם יודית. ואח"כ כתב דיוכא הוא ג"כ ליוכבד וזה מבואר בס"ג של מהר"ם ר"י שהעתיק בחלקת מחוקק הנדפס בפ"ע שם איתא יודא הוא כנוי ליהודה ואין לכתוב הכינוי יודית שם אשה יודל הוא כינוי ליהודה כו' יוטא אם קורין היו"ד בחולם כו' יוכא הוא כינוי ליוכבד ודינו כמ"ש גבי אלז גוטא כו' עכ"ל והעתיק הדברים ככתבן בב"ש מהדורא קמא ומ"ש במהדורא בתרא יוכבד המכונה יוטלין הוא ע"פ הספר שמות שכ"כ בשם רש"ל וסיים בה ונ"ל דשם העריסה היה יוכבד אחר שם המשפחה והכינוי הוא יוטל ומש"ה כותבין כדפרשתי בסימן כ"ו עכ"ל רש"ל וכ"ה לפנינו ביש"ש גיטין ע"ש אבל פשיטא דמ"ש הב"ש שם יודית אינו חיבור למ"ש תחלה יוכבד המ' יוטלין כלל אלא הוא שם לעצמו ואינו פקפוק בדבר למעיין בספרים הנ"ל ודאתאן עלה בענין כתיבה שם יודית נראה דאם הוא נקראת כן בפי כל פשיטא שאין לנו להדורי עובדא כיון שנקראת בפי כל בשם זה וכן משמע בשו"ת דבר שמואל סימן ק' שכתב וז"ל גט שכתב בו יהודית בת ישראל וכל שום אוחרן כו' יש מערערין ואומרים שהוא פסול שהיה צ"ל יודיטא ואחרים אומרים שאין לפוסלו בשביל זה כיון שעיקר השם הוא יהודית ומה שהמון עם קורין יודיטא הוא שם יוצא ממנו בשבשתא וכבר נכלל במה שאמר אח"כ וכל שום אוחרן כו' תשובה עמדנו ונתבונן בישיבתינו פה על מה שנדרשה בשאלה הנ"ל והסכמנו שאין לערער על נתינת הגט שנכתב בו שם האשה יהודית אע"פ שהמון עם קורין יודיטא דאזלינן בתר עיקר השם ומקורו כתוב בתורה אשר יצא ממנו ללועזות נשים והדיוטות עמקי שפה וכבדי לשון לבטא אותן בשפתים בקצת שינוי במבטא אותיות הן חסר הן יתיר הן חליף כדרכן ברוב שמות המקרא וכולם כוונתן לרמוז אל השם העיקרי המונח בראשונה כמובא בש"ע אה"ע סימן קכ"ט ובכן הגט הנזכר בשאלה כשר הוא כפי הדין והאשה מגורשת בו כדת משה וישראל עכ"ל:

והנה העתקתי דבריו בשלמות כי אולי אינה מצויה ביד מכ"ת ועכ"פ למדנו מדבריו שאע"פ שהסכימו שלא לערער על הגט הניתן בשם יהודית מ"מ לא עלה על לבם שמץ פסול על הגט אם היה נכתב בו כדעת המערער בשם יודיטא דאל"כ מרתח הוה קרתח על המערערין ותחת בהם גערתו והו"ל להודיעם דאדרבה אם היו כותבין יודיטא לאו שפיר עבדי והדבר מבואר דהמערערין והאחרים לא פליגי אלא לענין שאין לפוסלו אם נכתב בשם יהודית אבל בשם יודיטא כ"ע מודים דכשר ובדקתי בס"ג כת"י אא"ז הגאון מהר"א שרענצילס וכתב שם וז"ל בכאן פה ק"ק לבוב נתננו גט לאשה אחת שהיתה נקראת יהודית ונכתב יהודית ביו"ד אחר הדלי"ת ואף שאין להביא ראיה מהפסוקים בד"ה סימן ד' ושם אשתו היהודית ודרשו במגילה על שכפרה בע"ז כו' הרי שכתב ביו"ד אחר הדלי"ת דאי משום הא אין להביא ראיה דאולי דוקא שם שהיתה נקראת יהודית בחיר"ק תחת הדלית ויו"ד בקמץ משא"כ כשנקראת יהודית אולי יש לכתוב חסר יו"ד יהודית מ"מ כיון שמצינו בפירוש גבי עשו ויקח אשה את יהודית כו' וגם נזכר כן ב' פעמים יהודית ביוצר דחנוכה ביו"ד לכן כתבנו ג"כ יהודית ביו"ד אחר הדלי"ת עכ"ל ונכתב בגליון שם כת"י הגאון המפורסם מהו' משה חריף ז"ל האבד"ק לבוב וז"ל הנה בספר חלקת מחוקק בס"ג הנדפס מביא שם אשה יודית ואם יש לפקפק דמה נשתנה שם האשה משם האיש דהא אם קורין לאחד יודא אעפ"כ כותבין יהודה וכאן משמע דלא הוה קיצור השם מן יהודית אך שמעתי אומרים כי כמה פעמים נקראו הנשים ע"ש הזכרים שנקרא יודא והסבו את הנקיבות לשם יודית וכן העיד אחד לפני שכזאת נעשה בלובלין שאמרה האשה שנקראת ע"ש יודא כנ"ל ונכתב בגט יודית משה עכ"ל והוא כת"י הגאון ממש והנה בלשון זה יש לדייק קצת דדוקא כנדון דהתם שאמרה שנקראה ע"ש יודא ובכה"ג מיירי נמי הך דס"ג של מהר"מ שהובא בח"מ אבל בסתמא אמרינן שנגזר משם יהודית ודמי ליודא שיש לכתוב יהודה אך י"ל כיון שכתב שנמצא כ"פ שנקראו ע"ש הזכרים שנקראו יודא ממילא דמן הסתם יש לכתוב יודית כמ"ש בח"מ שם זה בפשיטות ומייתי מעובדא דלובלין דכדבריו כן הוא שיש נקראים ע"ש יודא ובכה"ג יש לכתוב כן וכן מבואר מדברי הדבר שמואל דאף אם נגזר משם יהודית מ"מ שפיר דמי לכתוב שם יודיטא ובנ"ד שאין שם העריסה ידוע כלל והיה מקום לומר ששמה העיקרי הוא ע"ש יודא אם כן יש לכתוב יודית ומ"ש מכ"ת משם הפוסקים בענין יהודה אין הנדון דומה דהתם קרי ליה יהודה רק שחותם יאודה כדי שלא לחבר האותיות השם ואין זה דומה לנ"ד ועיין בג"פ ס"ק כ"ו בענין שרה שערליין שאם נקראת מעריסה שערליין אין לכתוב רק שערליין ע"ש בשם ס"ש בשם מהרי"א ומהרי"ב וע"ש ס"ק ע' בעובדא דאשה שהיה שמה חנולה כו' וכתב בשם ס"ש דאם אין ידוע שם העריסה בני אשכנז וכתבו שרלין לחוד כו' ואין להאריך והנה דברי מכ"ת באו לידי קרוב לצום החמישי ומחמת כי הבנתי מכותלי מכתבו שנחלקו בזה חכמי העיר נתתי בברותי ראש להשיב אליו דבר אשר עם לבבי ואתבונן אליו בבוקר וכתבתי זה המעט ועצתי אמונה שמכ"ת יסוב אחור כמאמר החכם כבוד לאיש כו' ומחמת טרדת עש"ק קצרתי דברי שארו ידידו לנצח:

הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד:

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה