אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק ג › שאלה פב

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק ג · שאלה פב

שאלה פא

בדבר הגט הניתן בק"ק לעשנוב שהיו שם המגרש בפי כל יהודא ליב ולס"ת עולה בשם יהודה לבד וכתבו בגט שם יהודה לבד וגליתי דעת בקצרה שיש להקל מטעם כיון דעולה לס"ת השם יהודה הוי זה השם עיקר. אמנם כעת ראיתי בדברי הרב המאה"ג מוהר"ר יצחק אב"ד דק"ק וויטקוב שגם חתם א"ע יהודה ליב וא"כ יש לפקפק לפמ"ש בג"פ ס"ק כ"ז היכא דבשעת המילה קראו לו שני שמות חיים ובונבאנטי ועולה לס"ת בשם חיים וחותם בשם בונבאנטי או איפכא אז אם רוב קרו ליה חיים ופורתא בונבאנטי יכתוב חיים דמיתקרי כו' אלמא דכל כה"ג שהקריאה לס"ת והחתימה סותרין זא"ז הקריאה בפי העולם מכריע וא"כ הא נמי להא דמיא דבאמת כיון דניתן לו ב' שמות ושם העצם כחד שמא נינהו והוי כאלו הקריאה לס"ת והחתימה סותרין ומה שנקרא בפי כל מכריע להיות שם החתימה עיקר והוה ראוי לכתוב יהודה ליב דמיתקרי יהודה כיון דעליה לס"ת היא פורתא לגבי החתימה והקריאה ואם כי שם הטפל לבד מבואר בריב"ש דעות הרבה פוסקים דפסול. איברא דבס"ג דמהר"מ מבואר דאם נקרא וחותם בשניהם ועולה באחד כותבין דמיתקרי ומשמע דגם בשם הלידה הדין כן א"כ לפ"ז פשיטא דשם יהודה נעשה עיקר לגבי שם ליב ולדידיה היה ראוי לכתוב יהודה המכונה ליב (וכבר כתבתי בתשובה דלס"ג מהר"מ ס"ל דכל כה"ג שיקרא בכינוי עם עיקר השם א"צ לכתוב הכינוי וביארתי דליתא לענ"ד דמקור הדין מת"ה דלא מיירי רק בכינוי שע"י צורת גופו וכ"מ מדברי הט"ז שכ' כן על רמ"א בהג"ה משא"כ בשמות הלידה ובארתי שהפרש גדול ביניהם) וא"כ עכ"פ שם יהודא עיקר ואעפ"י שלא כ' הכינוי כשר כמ"ש רמ"א בהג"ה ס"א שאין להקפיד על הכנוים:

אמנם לכאורה אין לסמוך ע"ז דס"ג דמהר"מ ס"ל דדוקא היכא שנקרא ועולה וחותם בשניהם אין לכתוב דמתקרי משא"כ ש"פ ס"ל דאף הנקרא באחד כיון שעולה וחותם בשניהם אין לכתוב דמתקרי כמו שהארכתי בתשובה א"כ ה"ה אם נקרא וחותם אע"פ שעולה באחד יש לכתוב שניהם בלא דמיתקרי. אמנם י"ל דאף הפוסקים החולקים עם מהר"מ בנקרא באחד מ"מ אם עולה באחד מודו שזה נעשה עיקר שהרי עליה לתורה מכריע אף נגד שם החול וטעמא דבגט אנו הולכין עיקר אחר עליה לס"ת וחתימה שהיא שם שהחזיק לעצמו הלכך כיון שבזה עולה לס"ת חזינן דשם זה משוה ליה עיקר הלכך אע"פ שנקרא בב' וחותם בהם מ"מ חזינן ששם זה עיקר גבי טפי כיון שעולה בו לס"ת משא"כ בעולה וחותם בשניהם א"כ חזינין דמחזיק שניהם בשוה ואע"פ שהוא נקרא בפי העולם באחד משום זה לא נעשה עיקר ומה דזימנין בגט הולכין גם אחר קריאת העולם היינו היכי דיש חשש לעז כגון יוסי וקוראין לו יוחנן משא"כ היכא שנקרא יוסי ועולה לתורה וחותם יוסי יוחנן שפיר כתבינן בגט כמו שעולה וחותם דאין כאן חשש לעז מה שנקרא בפיהם יוסי לחוד שידוע שדרך העולם לקצר וחדא מתרתי נקטי ובאמת ידעו שזה המגרש יש לו עוד שם מובהק יוחנן ועוד דבנ"ד ששם השני הוא שם לעז כ"ע מודו וגדולה מזו כ' הג"פ ס"ק פ"א לפרש דברי הרמ"א מי שיש לו שם עברי כו' דמיירי שעולה בשניהם בעברי ולעז העברי עיקר אף אי רוב אקרי ליה בשם לעז רק היכי שחותם בלעז אז החתימה מכריע א"כ מכ"ש בנ"ד שהקריאה וחתימה בב' ועולה בשם עברי דפשיטא דעליות לס"ת מכריע ומוסיף אומץ לשם העברי. אך נראה דעכ"פ אין ראוי לכתוב לכתחלה יהודה המכונה ליב כיון שמעולם לא נקרא בשם ליב לחוד וכמ"ש שכתובה באורך והיה צריך לכתוב יהודה דמיתקרי יהודה ליב וא"כ בדיעבד כיון שכתב העיקר לבד כשר:

ועוד שהרי מבואר במהרי"ק שורש פ"ו אלי' שנכתב בגט ונקרא לכל אדם באלי' מ"מ אם רגילות לקרוא לתורה בשם אלי' כשר כשנכתב בגט אלי' ושם מיירי אע"ג שאין החתימה מסייע לשם אלי' שהרי כ' אם רגילין לקרות לס"ת או חותם כו' אלמא דבקריאה לס"ת לחוד סגי לדמותו לחניכה כמו שביאר שם דלא גרע לכינוי דכשר בדיעבד כדאיתא בגיטין כ' חניכתו כו' וא"ל דמהרי"ק מיירי שידוע שעולה לס"ת בשם אלי' אבל עכ"פ אינו חותם בשם באלי' כגון שאין ידוע חתימתו וכה"ג דאז אזלינן בתר עלייתו משא"כ אם היה חותם גם בשם באלי' אפשר דס"ל למהרי"ק דמה שעולה לא הוי כחניכא ז"א דהא בשו"ת לחם רב סימן ל' בההיא דשמואל מולי למד מכאן דאף היכי שחתימה ועלייה סותרין זא"ז ונקרא בשם החתימה מ"מ לא גרע עליי' מחניכה אמנם לענ"ד י"ל דמהרי"ק קאי בשיטת הפוסקים דעיקר או טפל לבד כשר הלכך כ' דלא גרע מכינוי דכשר בדיעבד משא"כ לדידן דקי"ל לטפל לבד פסול. ועוד שהב"ש כתב שיש לחשוש לדעת הרמב"ם לפי דעת איזה מפורשים אליביה דס"ל אף בכ' שם עיקר לבד פסול וכן דעת ריא"ז וכ' דיש לחוש אף שכבר נתגרשה רק בשעת הדחק דווקא כשר ע"ש סק"ח ועוד שלכאורה מהב"ש ס"ק ק"ד משמע דאם נקרא בשניהם אף שעולה לס"ת באחד אפ"ה אין לכתוב דמיתקרי ואם כ' הוי שינוי וכמ"ש בתשובה שכן מוכח ממ"ש שהלשון רמ"א אינו מדוקדק והרי רמ"א כ' או שעולה כך לס"ת כו' ע"ש וא"ל דהיכא דאחד מהם שם לעז ועולה לס"ת בשם עברי מודה הב"ש כיון דשם עברי עיקר לגבי שם לעז ז"א דהרי הב"ש התם אף בשם שינוי מיירי דהא קאי ארמ"א בהג"ה ע"ש באורך בתשובה הנ"ל והרי שם הכינוי הוא עיקר ואפ"ה ס"ל להב"ש דכיון דנקרא בשניהם אם כ' דמיתקרי דמשמע שנקרא בפ"א בש"ע לכך הוי שינוי ממה שנקרא בפי העולם וא"כ ה"ה אם כ' א' לחוד דהוי ככותב חצי השם דפסול שיסברו לומר שנקרא בשם זה לחודא:

אמנם באמת יש לחלק לפמ"ש בתשובה בטעם הב"ש משום דבכה"ג שנקרא בשניהם אז העולם סוברין ששניהם שמות העצם שלו מלידה שאין רגילות בשם מ"ח להיות נקרא בשניהם הלכך יסברו שהם מלידה ואין לכתוב דמיתקרי וזה שייך דווקא בב' שמות קודם רק שאחד עיקר מ"ח שפיר איכא למיטעי דילמא הם שמות הלידה כיון שנקרא בהם משא"כ היכא שנקרא בשם עברי ושם לעז ביחד יהודא ליב דליכא למיטעי כלל שהכל יודעים דליב הוא כינוי לעז ושם המובהק יהודה לבד וחילוק זה מבואר בפ' הגט (הם הקונטריסים שהביא הב"י) וכן במהרי"ק שורש הנ"ל דדוקא ביוסי וקורין לו יוחנן שיש לחוש ללעז שיסברו ששמו המובהק הוא כן משא"כ אם כותב אנא שמואל המכונה כן שידוע לכל ששם זה לא ניתן לו בשעה שנכנס לברית ואף אם יכתוב אנא שמואל ונקרא בפי העולם בכינוי מ"מ יכולין לכתוב שם הקדש לעיקר וכ"כ מהרי"ק דכיון דשם באלי היא לעז הרי יודעין דמסתמא יש לו שם הקודש אחר ושפיר דמי לכתוב אלי' וא"כ ה"נ אין כאן חשש לעז שהרי ידוע ששם ליב היא חניכה וכינוי לבד וכשיראה בגט יהודה ידעו שנכתב שם הקודש של המגרש ומה"ט אם כתב העיקר לבד כשר ואין להקפיד על הכינויין אע"פ שהכינויים הם שגורין יותר בפי העולם מ"מ כיון שיודעין שעכ"פ יש לו שם עיקר אין לחוש ואין להם לחוש שמא יש לשם ליב שם קודש אחר כגון ארי' כיון שיכול להיות ג"כ כמו שהוא האמת וכן ראיתי ששם הרד"ק שכתב שיכולין לומר שזה המגרש אין לחוש ללעז אמנם כבר כתבתי שדעת הג"פ להחמיר בכתב שם העיקר לבד כדעת הרמב"ם וריא"ז ואם כי יש לחלק דדוקא בעיקר טפל כגון רובא מרים וכה"ג או מקום כתיבה לבד אבל בגוונא דנ"ד שכל העולם יודעין ששם הקודש היא עיקר לגבי שם הלעז מ"מ מי ירום להקל מחמת סברא דנפשיה. ולכן בכה"ג דנ"ד שנקרא בפי כל יהודה ליב וכך חותם א"ע אע"פ שלתורה אינו עולה רק בשם יהודה לבד יש לכתוב לכתחלה יהודה דמיתקרי יהודה ליב ובדיעבד אם כ' יהודה לבד או יהודה ליב דמיתקרי יהודה והוא שעת הדחק או שכבר ניתן הגט גם כן כשר כך נראה לפי עניות דעתי:

הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה