אור ברסלב
בית אפרים אבן העזר חלק א › שאלה לז

בית אפרים אבן העזר· רבי אפרים זלמן מרגליות

חלק א · שאלה לז

שאלה לו

ע"ד העגונה אשת ר' מאיר מטשערווניץ שבאו אגרת מבאקארעסט שמוהר"ר מאיר מק"ק טשערוועניץ מת שם בעת הדבר ולכאורה לדעת הטור והרי"ף והוא גירסת הר"ן בהרמב"ם להחמיר כהך לישנא דדבר הרי היא כמלחמה וכבר האריך הר"ן בתשובה וכתב גם כן דכיון דלא איפשטא בגמרא הי לישנא עיקר נקטינן לחומרא וכיון דלגבי אשה עצמה נקטינן דדבר הרי כמלחמה ה"נ ע"א עד דאמר מת וקברתיו כו' וכ"ש לפי דברי ר"ח שכתב דבעי דע"א במלחמה לא איפשיטא שלפי דבריו אפילו אומר מת וקברתיו לא מהימן וכבר ידעת שיש חולקין על הרי"ף וסוברין דע"א במלחמה אף על גב דלא אמר קברתיו מהימן כו' אבל מאחר שהרי"ף והרמב"ם הסכימו דכל במלחמה ודכוותי' חיישינן לע"א דאמר בדדמי מי יקל את ראשו להקל באיסור אשת איש נגדם ומכ"ש שר"ח מחמיר בדבר יותר אפילו במת וקברתיו לא סגי וכמ"ש כו' עכ"ל הר"ן בתשובה הביאו ב"י סימן י"ז אך היכא דאומר קברתיו נראה מדברי הר"ן גופא שהיה סומך להתיר ע"ד הרי"ף והרמב"ם ודלא כהר"ח והכי הוא סוגיא דעלמא בע"א במלחמה להתיר בקברתיו ומכל שכן לענין דבר דבלא"ה איכא כ"מ שאינו כמלחמה ואם יש לסמוך על האגרת שחתומים עליו כמה אנשים וכתוב בתוכו כלשון זה אונ דער קברין וואס האט איהם מקבר גיוועזען האט איהם אלס זייעהר גוט געקאנט והקברן בעצמו חתום על האגרת. אך באגרת הלז לא נזכר רק שמו ושם עירו ולא שם אביו ואם כן צריך חיפוש בק"ק טשערווניץ אם לא יצא משם לפני ערך ד' שנים איש ששמו מאיר והחיפוש מהני בזה אע"ג דהב"ש בא"ע סימן ך' הביא בשם הח"מ דלא מהני חיפוש מאחר שלא נודע זמן יציאת כו' מ"מ בסעיף ךכ"ד הביא שם בכה"ג דמהני וכבר עמד בזה מהריב"ל והביאו בקט"ע שם סעיף ע"ט להכריע בפסק השני של מהר"ם דמהני חיפוש ואני כתבתי בתשובה אף שלענ"ד לא סתרי דברי הרא"ם דאם העיד יהודי סתם יש לחוש שמא יצא א' זה זמן רב ונשכח זכרו מבני העיר אבל במעיד יהודי פלוני אף שאין נזכר שם אביו מהני דעל ידי הזכרת שמו מתעורר כח הזכרון של בני העיר ונותנים לב לדעת אם יצא איש ששמו כך ואפילו מזמן מרובה ובהכי מיירי הרא"ם בפסק הנ"ל וא"כ בנ"ד ודאי דמהני החיפוש אך לענ"ד יש מקום להקל בזה אף בלא חיפוש מחמת האגרת השני שכתב מו' יחזקאל לאמו ושם נזכר שמו ושם אביו ושם עירו ועוד סימנין מובהקין שאין לספק בהם כלל שהדברים סובבין על בעל האשה עלובה זו ואע"ג דבאגרת הלז לא נזכר הקבורה רק סתם ער איז נפטר געווארין מ"מ כיון שאותו האיש עצמו מו' יחזקאל חתם גם כן על האגרת הנ"ל שחתמו עליו כמה אנשים ואין ספק שכונתו על אותו האיש המבואר באגרת שגם קבורה היתה לו וכן הזכיר מהו' יחזקאל הנ"ל בהאגרת אחת שכתב איך האב שוין געשריבען איין בריבל מיט חתימות ובודאי שרומז על האגרת עם חתימת הנ"ל וגם כי באגרתו שהזכיר שמו ושם אביו ושם עירו כ' שנפטר בעשרה בטבת וע"כ גם כן באגרת הנזכר מהקבורה ופשיטא דלא חיישי' למיתה דתרי דאתרמי תרי גברי ששמם מאיר מק"ק טשערוועניץ ושניהם נשכלו ביום אחד ואין ספק דאחד גברא קאי שהוא בעל האשה וכיון דאמרו קברתיו מהני וגם כי לפי המבואר מהאגרת שהיא תשובה שהשיבו למהו' אברהם מפק"ק שכתב לשם לשאול על ענינו של מהו' מאיר מטשערוועניץ וע"ז השיבו לו משם ובודאי שעל האיש מאיר מטשערוויעניץ הידוע ביניהם היתה השאלה והתשובה בזה:

ועוד נראה שיש לסמוך על האגרת של מהר"י הנ"ל שנזכר בו ש"א וש"ע אע"פ שלא נזכר בו קברתיו וכמ"ש בשו"ת מ"ב סימן צ"ח דאפילו דמאן דמחמיר בדבר דהוי כמלחמה לענין האשה עצמה מ"מ י"ל דבע"א ד"ה נאמן אפילו אי לא אמר קברתיו ואמנם שם כתב שמדברי הר"ן בתשובה נראה דאין לחלק אך נראה שהר"ן היה לו נוסחא מוטעת בהרמב"ם כו' ואילו ידע הגרסא האמיתות אפשר שהיה סומך על הרמב"ם לקולא בין באשה עצמה בין בע"א. ולענ"ד מבואר למעיין בתשובת הר"ן שכתב וכיון דלא איפשיטא בגמרא נקטינן לחומרא בשל תורה שכן דברי הגאונים בכל מקום לפסוק בשני לשונות להחמיר בשל תורה ואפילו היכא דלשון אחרון הוא לקולא וכן פסק הרמב"ם בפרק הנזכר כו' ומ"מ כיון דאסיקנא בגמרא דבאשה עצמה דבר הרי כמלחמה הדבר ברור לפי שיטת הגאונים דע"א בדבר לא מהני עד דאמר קברתיו כו' ע"ש שמבואר מדבריו דסברא דנפשיה הוא להחמיר בשל תורה וקרי ליה מסקנא דגמרא אלא שלחזק הענין הביא גם מדברי הרמב"ם ע"פ הנוסחא שהיה לו בדבריו וכיון שדעת הטור ור"ן ג"כ להחמיר דהוי כמלחמה ממילא י"ל כן גם לענין ע"א דהוי כמלחמה לענין קברתיו וכמ"ש הר"ן בזה וגם ביש"ש יבמות מבואר דעתו כהר"ן בזה ובאמת מ"ש המ"ב דהגרסא אמתית ברמב"ם דגבי דבר נאמנת כ"כ ג"כ מהריב"ל הביאו הכ"מ אבל מ"מ מ"ש הטור ור"ן בפשיטות דאינה נאמנת נראה שהיה גרסתם כהר"ן דאל"כ היו מזכירין דעת הרמב"ם בזה וכמו שבאמת תמה מהריב"ל ומ"ש דזיל בתר טעמא שכתב הרמב"ם כו' אפשר שגם בזה יש נוסחא אחרת ועיין בלח"מ שכתב בסתם שיש שני נסחאות ברמב"ם ולא הכריע איזה מהם עיקר:

ואמנם מ"ש המ"ב עוד שם דמי שמעיד סתם פ' מת בדבר ולא שאלו אותו על הקבורה אפשר דבכה"ג לא מחמרינן כו' ומה שלא העיד מפני שלא ידע שצריך להעיד על הקבורה מאחר שלא שאלוהו ע"ז וכל כה"ג יש לסמוך על המקילין כו' ע"ש והך טעמא שייך אף בנ"ד וא"כ סגי באגרת של מהר"י לחוד שנזכר שם אביו ג"כ וא"צ חיפוש ומכ"ש בעיר קטנה ואנשים בה מעט שלכל גלוי מי ומי ההולכים ולא שבים לביתם ואם איתא שיהיה שם עוד מי שעקר משם ולא חזר קלא הוי למלתא ולכן נלענ"ד להקל בזה בלא חיפוש כלל והנה האחרונים מקילין בכתב הנשלח ממרחקים במקום עיגון אף בלי קיום ובנ"ד שנתקיימו שני חתימות ב"א מע"א וגם הוא ע"י קרובין פשיטא דמהני כמ"ש האחרונים דלענין עדות אשה סגי בעד מפ"ע ואפילו קרוב אין צריך עדים כשרים לקיום ואע"פ שיש מי שכתב דמאן דמצריך קיום צריך עדים כשרים דווקא סוגיין דעלמא להקל ומכ"ש בזה שיש כאן ידים מוכיחות שהוא אמת לאמתו שהאגרת נשלחו משם מיד החותמים שם אין לפקפק בזה כלל. ומ"מ צריך להושיב ב"ד של שלשה להתיר לה כדין אשה הנשאת ע"פ ע"א שצריכה רשות ב"ד ואע"פ שכמה אנשים חתומים שם מ"מ כל עדותם אינו אלא מפי השמועה וגם שלא נגבה עדותן בב"ד רק הם שולחין עדותן בכתב דלא מהני מדאורייתא ומכ"ש לפמ"ש שאפשר שעיקר ההיתר מחמת אגרת של מהר"י לבד כיון שלא נזכר ש"א באגרת האחר שחותמין עליו כמה אנשים ואנו מתירין בלא חיפוש כלל לכן יש לעשות ההיתר ברשות ב"ד ואף שכל הסברות הללו פשוטים ומבוארים לכל מבין עם תלמוד לא נמנעתי מלכותבן למען יצא כנוגה היתר עלובה זו דברי זעירא מן חברייא:

הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד

תוכן העניינים

בית אפרים אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה