אור ברסלב
בית אל חלק ב (חדר נז) לקוטים במסכת חולין › דף צ"ג

בית אל חלק ב· רבי אריה ליביש סג"ל נתנזון

(חדר נז) לקוטים במסכת חולין · דף צ"ג

דף צ"ב א'

תוס' ד"ה חתכי' י"ל דזה תלוי אם דם שבשלו או צלאו עובר עליו י"ל דבעי חתוכה אף לצלי ולא סמכינן דהאש ישאב הדם אבל אי אמרי' דדם שבשלו א"ע עליו והוי רק מלתא דרבנן בזה סמכי' ולפ"ז י"ל דאמוראי פליגי בזה ואמנם לפ"ז יהי' שיטת רש"י ותוס' הפוכין דהא רש"י ס"ל דעובר עליו והתוס' השיגו עליו לקמן דף ק"ט ע"ש:

שם למאי נ"מ לכאורה י"ל דנ"מ דמשום תרבא הוי דאורייתא ומשום דמא דם שבישלו א"ע עליו ואמנם אפשר דגם משום תרבא הוי דרבנן כמו חוטין שבעוקץ שכתבו התוס' ד"ה בעי שהן מדרבנן דחלב אמר רחמנא ולא חוטין וז"ב. ולפ"ז יש להוכיח אדרבה דדם שבשלו עובר עליו דאל"כ הל"ל נ"מ דמשום תרבא הוא דרבנן ומשום דם הוא דאורייתא ודו"ק. ויש להסתפק הני חלבים דאין חייבין עליהם והם דרבנן אי סותמין בטרפה דלפמ"ש הר"ן דחלב טמא רק מדרבנן אינו סותם שלא יטעו לומר שהוא מותר מדמתיר הטרפה ע"ש וא"כ י"ל דזה דוקא בחלב דאורייתא אבל בדרבנן הוי גזרה לגזרה והא דאמר ר"פ לרבא רב ואיסורא דאורייתא יש לפרש דקאי על החלב שהוא דאורייתא ולא כ"ס ל"א דכתב דבמסקנא ליתא לדברי הר"ן ע"ש וע"ש ברש"י ד"ה טמא שפירש כגון כרס או המסס שניקב וחלב המכסה אח הקרב סותמן כו' שכל אלה חייב כרת ע"ש וצ"ע

ואמנם הרמב"ם פ"ז ה"יו מה' מ"א דעתו דמדאורייתא רק דכרת אין בהם וא"כ בודאי אין סותם וצ"ע דהאחרונים לא דברו בזה כלל:

שם ע"ב ביעי חשילתא הנה אם נימא דכאמ"ה דמי ול"ל תקנתא בשחיטה א"כ יהי' הולד אסור כמו אבר היוצא לרב משרשיא ואמנם הפוס' כתבו דרק מצוה דרבנן אית בהו משום מצות פרוש ולפ"ז אפי' למאן דאסר מותר למכרם לעכו"ם כמו באבר מדולדל:

שם טבח שנמצא אחריו חלב אם זה דוקא בחלב דאסור מן התורה או אפי' בחלב האסור מדרבנן לא נתבאר לא בש"ם ולא בש"ע ומדסתמו משמע דאין חילוק ואמנם בש"ע סי' ס"ד סכ"א כתב טבח שדרכו לנקר בשר ונמצא אחריו חוט או קרום מלמדין אותן ומזהירין אותו אבל נמצא אחריו חלב כו' משמע דהחילוק הוא בין דאורייתא לדרבנן ומכ"ש להרמב"ם דממנו מקור הדין די"ל דס"ל אפי' חוטין וקרומים דאורייתא רק דאין בו כרת וכמ"ש לעיל א"כ אפי' באיסור דאורייתא כל שאין בו כרת לא החמירו ומכ"ש בדרבנן וצ"ע:

הנה הרמב"ם ואחריו הטור העתיקו נאמנים עליו כמו על החלב והוא כנוסחת הריטב"א בש''ס שלנו וע"ש מה שפירש דבחלב ודאי נאמנים ע"ש ובחנם נסתבך הגאון מארן ב"י ז"ל ע"ש

והנה נוסחת הריטב"א הובאה בראש יוסף כן היא חלב מאן דכר שמי' ומשני ה"ק נאמנים עליו כמו שנאמנים על החלב וע"ש מה שפירש ויש לפרש דהא דאמר ר"מ אין נאמנים על הגיד היינו משום דהוא בעי חטיטה והתוס' כתבו לעיל בשם הגאון רב אחאי ז"ל דקנוקנות רק מדרבנן ולכך אינן נאמנים די"ל על מלתא דרבנן אין נזהרין כ"כ אבל בחלב דאורייתא מודה ר"מ דנאמנין ור"י אומר דנאמנים עליו כמו על החלב ולשיטתו אזיל דס"ל חטיטה א"צ כלל אפי' מדרבנן ועל הגיד עצמו ודאי נאמנים דזה מה"ת וא"כ כמו שנאמנים על החלב דהוי דאורייתא כן נאמנים על הגיד דהוי דאורייתא ואף דגם בחלב איכא חוטין וקרומין דהוי דרבנן כדקתני לעיל ואין חייבין עליהם מ"מ להרמב"ם הוי דאורייתא כמ"ש לעיל מכל חלב וכל דם וכמ"ש אבל רש"י לשיטתו דס"ל דהוי דרבנן ואין להאריך ודו"ק:

גם יש לפרש דלכך אין נאמנים דסברו כר' יהודא דאינו נוהג אלא בשלימין ואנן קיי"ל כר"מ ושפיר אמרו חכמים דנאמנים דחכמים היינו כר' יהודא כמו שנאמנים על החלב וכו' דבזה ודאי אין להם מקום לטעות וא"ש הש"ס והרמב"ם ובזה א"ש דפסקינן כר"מ דהא במתני' תני סתם ונוהג בשל ימין ושל שמאל ודו"ק:

תוכן העניינים

בית אל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה