אור ברסלב
בית אהרן (בק) בבא קמא › דף צד.

בית אהרן (בק)· הרב אהרן וואלקין

בבא קמא · דף צד.

דף צ:

בגמרא והאמר שמואל אין שאין לגנב ולגזלן בחדושינו לעיל (דף י"א ע"א) כתבתי בארוכה ליישב קושית היש"ש שהוכיח מכאן דשינוי השבירה אע"ג דלא נשתנה שמו נמי הוה שינוי עיי"ש היטב. בתוד"ה אי עשה תשובה וכו' ומשני תנאי הוא ולא:

משני בבא לצאת ידי שמים כדמשני הכא וכו' לענ"ד אין זה מוכרח דהנה יש לדקדק במה דקאמר התם נמי כהאי לישנא דהכא גזלנין מאי אעפ"י שגבו איכא אלא גזלנין מאי נינהו מלוי בריבית והא התם דעיקר הקושיא הוה מריבית לאיזה צורך הוצרך לפרש כלל הך בבא דגזלנין והא מלוי בריבית בהדיא איתנייהו דאעפ"י שגבו מחזירין ולכן נ"ל דבלא הוכחה דגזלנים היינו מפרשים דמה' דקתני בברייתא אעפ"י שגבו מחזירין היינו רק לצאת ידי שמים וכדמוקי באמת הכא וא"כ לא היה קשה כלל מהך דקתני מחזירין דיש לומר שגם בריבית מחויב להחזיר לצאת ידי שמים וכפירוש הריב"ן שבתוספת ולהכי הקדים לתרץ דגזלנין מאי נינהו מלוי בריבית וכיון דקרי להו גזלנין מכלל דמחזירין דנקיט היינו מדינא דומיא דגזלנין ולפי"ז אזדא הוכחת התוספת מדלא משני גם התם דמחזירין היינו לצאת ידי שמים דהתם לאו ממחזירין קא מותיב אלא מהא דקרו להו גזלנין דמוכח ודאי שמדינא מחזירין דומיא דגזלנין ולכן לא מצי לשנויי התם דמחזירין היינו לצאת ידי שמים:

והכא דמשני לצאת ידי' שמים היינו משום דגזלנין גופא נמי אינם מחויבים כ"א לצאת ידי שמים לאחר התקנה ודו"ק. ובמה שכתבתי יש להדיא ראיה לשיטה הריב"ן דלצאת ידי שמים מחויב להחזיר הריבית דלשיטת התוספת א"כ למה הוצרך התם בב"מ לפרש דמלוי בריבית גזלנין קרי להו ולאשמועינן בזה דמחזירין דקתני בברייתא היינו מדינאי וכמ"ש דהא אפילו ממחזירין לחוד נמי הוה פריך שפיר דהא מחזירין עכ"פ לצאת ידי שמים ואילו לר' יוחנן פטור לגמרי אפילו לצאת ידי שמים אע"כ כפירוש הריב"ן שגם לר' יוחנן מחויב מיהא לצאת ידי שמים וא"כ ממחזירין לחוד אין ראיה דהוה מצי' לפרש דמחזירין דקתני היינו נמי לצאת ידי שמים והוכרח לפרש דמלוי ריבית גזלנין הם וא"כ בע"כ מחזירין היינו מדינא ודו"ק היסב בזה. בתוד"ה לצאת ידי שמים וכו' בסוה"ד ולא שייך לשנויי. הכא תנאי היא כדמשני התם וכו' ובספר ים התלמוד כתב דלא זכה להבין דברי קדשם דהנהו תנאי דהתם היינו דפליגי אי פוטרין את המלוה ואת הערב דמאן דפוטר משום דאמרינן להו קומו אהדורו והוה זה לאו שיש בו קום עשה ומאן דמחייב סובר דלאו בני אהדורי נינהו וליכא בהו קום עשה וא"כ איך שייך הכא לומר דהנך פנאי דהתם פליגי נמי הכא דבשלמא התם שייך שפיר לומר דתנאי דפליגי אם ריבית קצוצה יוצאה בדיינים או אינו יוצא בדיינין הוה כהנך תנאי דפליגי במלוה וערב אי פטירי מפני שיש בהם קום עשה והיינו משום דפליגי אם בני אהדורי נינהו או לא אבל הכא נהי דתיקן רבי דגזלן שהחזיר אין מקבלין הימנו אבל מ"מ הוה שפיר לאו הניתק לעשה כיון דמצד הדין מחויב להחזיר וחז"ל לא אמרו דלאו בר השבה הוא רק דתקנו דנגזל לא יקבל הימנו וימחול לו את הגזילה והמחילה הוה כאילו כבר קיבל את הגזילה וא"כ שפיר יש לומר:

דכו"ע אית להו לתקנתא דרבי ואפ"ה מן התורה בני נינהו ולא שייך בזה הך פלוגתא דתנאי דהתם, ובמפרשי הים שם כתב לתרץ דפשיטא דהתם בריבית לא אתינן עלה. מכח לאו הניתק לעשה דהרי אפילו למ"ד דיוצאה בדיינים. אבל עכ"פ אין עשה שבה מפורש בתורה כמו שמפורש בגזילה והשיב את הגזילה להורות דהעשה בא לתקון הלאו אבל הכא בריבית אין העשה שבה מפורש בתורה ולא מיקרי לאו הניתק לעשה כלל אע"כ הא דאמר אביי דאין לוקין למלוה הוא משום דלאו זה ניתן לתשלומין ומעתה הדבר נכון כיון דלרבי אסרו חז"ל לקבל ממנו הרי עכ"פ אין ניתן לתשלומין והרי עובר הוא על הלאו דבשלמא היכי דהוה מן התורה לאו:

הניתק לעשה אמרינן שפיר דמה לי בזה שמדרבנן אין ניתק לעשה מ"מ כיון דמאורייתא לא עבר על הלאו כלל דתיקונו בעשה ומדרבנן הא אין כאן חיוב מלקות משא"כ כאן הרי לא כתבה התורה שאם משלם אינו לוקה דק מצד הסבראי אמרינן כיוך דמהדר ליה אין כאן לאו כלל דקרינן ביה שפיר וחי אחיך עמך וכיון שאינו מהדר ליה מדרבנן עכ"פ א"כ עבר על הלאו ושפיר כתבו בתוספת דהוה מצי למימר דתלוה. בהך פלוגתא דתנאי דהתם עיי"ש, ודבריהם תמוהים מאוד. דריבית הא ניתקה הכתוב' להדיא מקרא דוחי אחיך אהדר ליה כי היכי דניחי בהדך וכמה שכתב הרמב"ן שזהו מ"ע להחזרת הריבית וא"כ דמיא ממש לגזילה ואין לומר דהתוספת. סברי כהרמב"ם שלא מנה מ"ע זאת בכלל העשין דהא התוספת גופייהו (ב"מ דף ס"ב ע"א) כתבו דכו"ע סבירא להו דלאו דריבית הוה ניתק לעשה דכר' אלעזר קיי"ל: עיי"ש ועוד דאי אפשר לומר דלא מכח ניתק לעשה הוא דפטרי בריבית כ"א מכח לאו דניתן לתשלומין דהא שיטת התוספת בב"מ הוא' שדוקא לאו הניתק בהדיא פוטר ממלקות אבל לאו הניתן לתשלומין אינו פוטר וכמו אונאה דחייב מלקות אע"ג דניתן לתשלומין כיון דלא ניתקו בהדיא ופליגי בזה עם הרמב"ם דסובר (פי"ח מהלכות סנהדרין) דלאו הניתן לתשלומין כמי פוטר ממלקות והכי מוכח להדיא מדברי התוספת בב"מ ר"פ איזהו נשך וכמה שביארנו בחידושינו שם עיי"ש ולפי"ז נדחו דבריהם מה שכתבו בסברת התוספת דהכא דכיון דריבית לא הוה כ"א לאו הניתן לתשלומין משו"ה כל היכי דלא ניתן לתשלומין אפילו מדרבנן לוקה דהא התוספת בגופייהו סברי דלאו הניתן לתשלומין לוקה וא"כ לא מצינן לפרש תו דמאן דפוטר בריבית היינו משום דהוה לאו הניתן לתשלומין ותו דהא באמת הוי לאו דריבית ניתק בהדיא לעשה וכמה שכתבנו:

תוכן העניינים

בית אהרן (בק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה