אור ברסלב
בית אהרן (בק) בבא קמא › דף לט.

בית אהרן (בק)· הרב אהרן וואלקין

בבא קמא · דף לט.

דף לח:

במשנה שור האיצטדין אינו חייב מיתה שנאמר כי יגח ולא שיגיחוהו עיין בחדושינו לעיל (דף כ"ד ע"ב) שהוכחתי דקרא זה לא איצטריך כ"א בנוגח לאיש אחר שאינו לוחם עמו דאילו להלוחם עמו פטור מטעם דכל המשנה ובא אחר ושינה ודמיא לשיסה בו את הכלב דפטור נמי מהאי טעמא, וכעת נ"ל עוד דקרא איצטריך להיכי שבשעת הנגיחה אין מי שילחום עמדו ורק מקודם למדוהו לנגיחות דבכה"ג מטעם דכל המשנה אין לפוטרו כיון דעתה בשעת הנגיחה אין כאן שום שינוי ומעצמו נוגח ואפ"ה פטור דכיון שמקודם למדוהו לנגיחות גם עתה נוגח מכח וטבע הזה שלמדוהו כבר אלא דבנמוק"י כתב לקמן דמיירי שנגח באותו מעמד עיי"ש, אכן לענ"ד נראה כמה שכתבתי דאי כשנגח באותו מעמד אין צריך לקרא דכי יגח אלא מטעם כל המשנה וכו' והנה זה לשון הרמב"ם (פ"ו מהלכות נזקי ממון) שוורים שמלמדים אותם ליגח אינם מועדים זה לזה ואם המיתו את האדם פטורים שנאמר כי יגח וכו' צריך לומר דהא דמסיק מקרא דכי יגח לא קאי זה כ"א על זה שמסיים ואם המיתו את האדם והיינו לאדם אחר שאינו לוחם עמו אבל זה לזה אינם מועדים משום דכל המשנה ובא אחר ושינה דלא גרע משיסה בו את הכלב ועיין מה שכתבתי שם ליישב כל פסקי הרמב"ם המדברים בזה מהשגת הראב"ד וקושיות המפרשים:

תוכן העניינים

בית אהרן (בק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה